הקטן
גופן
הגדל
גופן
על פרוייקט "שירי-עם ארץ-ישראליים"

 פרסומים » רשימות, סקירות, כתבות, הרצאות » על פרוייקט "שירי-עם ארץ-ישראליים"

מאת פרופ' שי בורשטין

   קבוצת עשרים השירים הארץ-ישראליים המופיעה באתר "זמרשת" בעיבודים אמנותיים לפסנתר מהווה את חלק הארי של פרוייקט מוסיקלי-ציוני יחיד במינו. והרי תמצית סיפור השירים ועיבודיהם: לקרן הקיימת לישראל הייתה מחלקת תעמולה משומנת שפעלה להפצת ופרסום פועלה בעולם היהודי. בין שאר יוזמותיה, נהגה קק'ל להדפיס ולהפיץ גלויות דואר עליהן הופיעו צילומי מפעליה, לרוב נופי התיישבות חלוצית בעמק יזרעאל. ב-1932 החלה קק'ל בהפצת גלויות דואר עליהן, במקום תמונה, הודפס שיר ארץ-ישראלי חדש – תוים, טקסט באותיות לועזיות מתחתם, וטקסט מנוקד בעברית בתחתית הגלויה.

גלוית

  הרעיון וביצועו זכו להצלחה ענקית, והגלויות, שריוו צמא גדול בגולה לשירים עבריים, הופצו בהמוניהן ברחבי העולם היהודי. העורך והאחראי המוסיקלי לסדרת הגלויות מטעם קק'ל היה מנשה רבינא (אז עדיין רבינוביץ), מהבולטים בין יזמי הזמר העברי המוקדם.

  גלויות אלה הגיעו, בין היתר, גם לידיו של ד'ר הנס נתן (1989-1910), מוסיקולוג יהודי-גרמני ציוני צעיר, שכמו יהודים רבים בגולה התפעם לנוכח המפעל הציוני-חלוצי בארץ-ישראל. ד'ר נתן, שהיה בין היהודים האחרונים שזכו לקבל תואר ד'ר במוסיקולוגיה מאוניברסיטה גרמנית, היגר לארצות-הברית ב-1936 ושם החל ביישום רעיונו: "באמצע שנות השלושים הצלחתי לעניין מספר מלחינים יהודים נודעים בשיר-העם הארץ-ישראלי, וקבלתי את הבטחתם להלחין עבור שירים אלה עיבודים לפסנתר. תפקידי כעורך היה לחלק את השירים לפי מה שחשבתי (או קיויתי) שיהלום את שפתם המוסיקלית של המלחינים המעבדים. למרות זאת, התוצאות לא יכלו שלא להיות בלתי צפויות ובלתי שגרתיות".

  ד'ר נתן שלח מבחר שירים מתוך גלויות הקק'ל לידועים והמצליחים מבין המלחינים היהודיים בני זמנו, ביניהם אהרון קופלנד, שטפן וולפה, דריוס מיו, ארתור הונגר וקורט וויל. חלק מעיבודיהם ראה אור בהוצאת "ניגון" בניו-יורק ב-1938. מלחמת העולם השניה מנעה את המשך הפרוייקט, והוא הושלם למעשה רק ב-1994 עם הופעתה של הוצאה מוסיקולוגית מקיפה תחת הכותר מוסיקה עממית ישראלית. שירי החלוצים הראשונים. השוו את הכותר המדעי המדוייק אך ה"יבש" הזה לכיתוב המתלהב בכריכה האחורית של השירים בהוצאת "ניגון": "תרומה יוצאת דופן למוסיקה היהודית. שירי-עם של ארץ-ישראל החדשה. הולחנו ע'י הבונים האמיתיים, החלוצים; עובדו ע'י קבוצת מלחינים יהודיים בולטים, ביניהם כמה מהדמויות המוסיקליות המובילות של זמננו".

תרומה יוצאת דופן למוסיקה היהודית

   למלחינים המעבדים (חוץ משטרנברג ווולפה) לא הייתה כל היכרות מוקדמת עם הסגנון המלודי החדש שהתפתח בארץ ישראל. גישתם לעיבוד השירים מגוונת ביותר, שונה ממלחין למלחין ומשיר לשיר. במקרים מסויימים העיבוד צנוע ומסתפק בהעשרת הלחן ברקע הרמוני וטקסטורלי מעניין. במקרים אחרים יש לעיבוד אופי דומיננטי, והוא תופס מקום שווה-ערך ללחן המקורי. בשירים לא מעטים לקחו המלחינים המעבדים את הלחנים למחוזות מוסיקליים שונים לחלוטין מאלה אליהם כיוונו המלחינים החלוצים – מה שמוסיף עניין רב למוצר הסופי. שני העיבודים השונים ל"ראינו עמלנו" של פוסטולסקי, אלה מאת ארתור הונגר ושטפן וולפה, מדגימים היטב איך שני המלחינים תפשו והבינו את הלחן המקורי ואת אפשרויות עיבודו באופן שונה לחלוטין. לא תמיד העריכו המלחינים את ערכם המלודי של הלחנים ששלח להם ד'ר נתן לעיבוד. לדוגמה, דריוס מיו ביקר במכתב לד'ר נתן את לחנו של פוסטולסקי ל "שיר חלוצים", למרות שבסופו של דבר החליט לעבדו. השוואת הלחן המקורי (איור א') עם העיבוד שהלחין מיו מעלה שהוא השמיט את חלקו האמצעי של השיר. מעניין שדווקא שיר זה, בעיבוד מיו, הוא מהמרשימים בין העיבודים.

  בשנה האקדמית 2000-1999 הייתי מרצה אורח באוניברסיטת קורנל שבארצות-הברית. קבוצת סטודנטים מהמחלקה למוסיקה הביעה עניין בביצוע מוסיקה ישראלית, והתלהבה להצעתי לעבוד על השירים המעובדים האלה, שכמעט לא זכו לשום ביצוע מאז חיבורם ופרסומם. העבודה לא הייתה קלה, בעיקר בגלל קשיים בהיגוי העברית, אך הסטודנטים השקיעו עמל רב והפנימו היטב את רוח השירים. הביצועים שלפניכם הוקלטו בקונצרט סיום לפרוייקט שנערך באוניברסיטת קורנל בפברואר 2000. אני מנצל הזדמנות זו ומודה להם שוב על מסירותם ועל חתירתם הבלתי מתפשרת לביצוע הטוב ביותר שיכלו להגיע איליו. בזכותם יכולים גם גולשי אתר "זמרשת" ליהנות מאוצר חבוי זה של מוסיקה ישראלית מוקדמת.

 לחצו כאן להאזנה לשירי הפרויקט.