הקטן
גופן
הגדל
גופן
יואל אנגל
מלחין, מעבד
לידה: 28.4.1868
פטירה: 12.2.1927

ביוגרפיה

מלחין יהודי ממוצא אוקראיני, אשר הטביע חותמו על הזמר המוקדם של היישוב העברי בארץ ישראל. כונה "אבי המוזיקה היהודית".

יואל אנגל נולד בברדיאנסק (כיום באוקראינה, אז חלק מן האימפריה הרוסית) בשנת 1868. אביו נהג לנגן נעימות עממיות והוא עצמו למד לנגן בפסנתר, אך ללא כוונה להפוך למוזיקאי. הוא למד משפטים באוניברסיטת חרקוב, ובמקביל למד באקדמיה למוזיקה של חרקוב. בעקבות פגישה עם צ'ייקובסקי במרץ 1893 החליט ללמוד מוזיקה בקונסרווטיון במוסקבה. לאחר תום לימודיו הפך למבקר מוזיקלי, ונחשב לאחד החשובים בתחומו בתקופתו. בנוסף, הקים (ב-1908) אגודה לשימור המוזיקה היהודית העממית. ב-1912 ערך מסע לליקוט לחנים יהודיים עממיים, שעליהם ביסס את לחניו למחזה "הדיבוק" של ש. אנ-סקי. עבד בבית מחסה לילדים יהודיים עזובים ויתומים ליד מוסקבה בתור מורה למוזיקה ואמנות. ב-1916 פרסם את הקובץ " 50 אידישע פאלקסלידער" (50 שירי עם יהודיים). ב-1922 הועלתה המוזיקה שהלחין להצגה "הדיבוק" על ידי תיאטרון "הבימה" במוסקבה.

ב-1922 עבר לברלין והחל מלחין לשיריהם של חיים נחמן ביאליק ושל שאול טשרניחובסקי. בנוסף, ייסד הוצאה לאור של ספרי תווים, "יובל", ב-1923.

ב-1924 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, שם לימד בקונסרבטוריון שולמית וכתב ביקורות מוזיקה לעיתונים "הארץ" ו"דבר". הוא המשיך עם הלחנת מוזיקה לתיאטרון והלחין גם למחזמר "נשפי פרץ" (שהועלה בתיאטרון האוהל, 1925) ולהצגה בשם "דייגים".

בין השירים המוכרים שהלחין: "עגבנייה" (למילים של יהודה קרני), "אומרים ישנה ארץ", "נומי נומי ילדתי", ו"היורה" ("גשם, גשם משמים, קול המון טיפות המים"), שניהם למילותיו של יחיאל הלפרין. לחניו לשירי-הילדים של יחיאל הלפרין יצאו-לאור בחוברות "בקרן זווית".

על-שמו רחוב בתל אביב ופרס המוענק בתל אביב על יצירה מוזיקלית פעם בשלוש שנים לשלושה אנשים שונים.

(מתוך ויקיפדיה)

 


האזינו לשירי יואל אנגל ברדיו זמרשת
שירים באתר

תווים



תיווי: הלל אילת