מילים (4 גרסאות)
שִׁיר מִזְמוֹר לִקְרַאת חֶדְוָה!
בִּלְבָבוֹת שְׁכוּרֵי-שַׁלְהֶבֶת
נִתְיַצֵּב עַל סַף נָוָהּ.
יַד קְסָמֶיהָ מְאַחֶדֶת
אֶת אֲשֶׁר הַחֹק יַפְרִיד;
כָּל בְּנֵי-אָדָם אַחִים הֵם
בַּאֲשֶׁר כְּנָפָהּ תַּמְרִיא.
מִי אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל בָּאָרֶץ
לְחָבֵר חָבֵר הֱיוֹת;
מִי יִמְצָא רַעְיָה אוֹהֶבֶת –
יִתְמַזֵּג בְּמִצְהָלוֹת!
בֵּין אִם גַּם אַחַת רַק נֶפֶשׁ
לְנַפְשׁוֹ קָנָה – יִשְׂמַח,
אַךְ אֲשֶׁר יֶחְסַר כָּל אֵלֶּה
יֵשְׂט הַצִּדָּה, יִתְיַפַּח!
כוס רווה לכל יצור
נס נדיב לב, גם צר־עין
את עקבות אורחה יתור.
תחלוק נשיקות עדן
ובמות אח תבחן
בעפר תרנין תולעת
אלפי שנאן במרום
שור, איך ברקיע ידא
צבא שמשות עליז יהל
ככה רוץ, אחי. צוהל
בטח כגבור דרכך.
התלכדו אלפי אלף
כל העמים, תקעו כף!
במרומי שפריר כוכב
אב רחום ישכון לנצח.
מה תרידו, אלפי אלף?
בן אדם קונך דע
בנגוהות מרום נודע
אב רחום ישכון לנצח
שִׁיר מִזְמוֹר פֹּה נִתֵּנָּה
בִּלְבָבוֹת שִׁכּוֹרֵי שַׁלְהֶבֶת
קוּמוּ צֵאוּ לַמַּחֲנֶה
יָד חוּגִיסְטִית מְאַחֶדֶת
אֶת אֲשֶׁר הָעִיר תַּפְרִיד
אַל יָגוֹן וְאַל עַצֶּבֶת
נָא הֱיֵה עַלִּיז תָּמִיד
Tochter aus Elysium,
Wir betreten feuertrunken.
Himmlische, dein Heiligtum!
Deine Zauber binden wieder
Was die Mode streng geteilt;
Alle Menschen werden Brüder
Wo dein sanfter Flügel weilt.
Wem der grosse Wurf gelungen
Eines Freundes Freund zu sein,
Wer ein holdes Weib errungen,
Mische seinen Jubel ein!
Ja, wer auch nur eine Seele
Sein nennt auf dem Erdenrund!
Und wer's nie gekonnt, der stehle
Weinend sich aus diesem Bund.
Freude trinken alle Wesen
An den Brüsten der Natur;
Alle Guten, alle Bösen,
Folgen ihrer Rosenspur.
Küsse gab sie uns und Reben,
Einen Freund, geprüft im Tod;
Wollust ward dem Wurm gegeben,
Und der Cherub steht vor Gott!
הקלטות (1)
על השיר
הלחן מופיע במקור ב"אודה לשמחה" ("Ode to Joy") (בגרמנית: "Ode an die Freude"), לתזמורת ומקהלה, הכלולה בפרק הרביעי והאחרון של הסימפוניה התשיעית של בטהובן. לחן ה"אודה לשמחה" משמש גם כהמנון האיחוד האירופי. צפו בתווים למקהלה באתר IMSLP
תרגום אשמן נדפס בתוכניית קונצרט "התזמורת הארץ-ישראלית" (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית) בניצוח מיכאל טאובה מיום 26.4.1942. תודה לנעם מנשה. נראה כי הביצוע היה בעברית. גם בקונצרט התזמורת הפילהרמונית הישראלית לכבוד עשור למדינת ישראל, שהתקיים בשנת 1958 (מנצח: רפאל קובליק) שרו הסולנים והמקהלה הפילהרמונית ת"א את כל הטקסט בעברית, בתרגום זה של א. אשמן.
נוסחים עבריים נוספים:
- שיר העמק (זה הזמן עשה אלוה), טקסט עם זיקה קלושה לטקסט המקורי
- השמחה ("שמחה את נוצרת בעדן")
- אל השמחה ("את, שמחה, ניצוץ של מעלה"), תרגומו של אפרים דרור
- אחים ("לבנים שחורים חומים הם"), תרגומו של משה סחר לנוסח יידי של יצחק לייבוש פרץ
- אפילוג ("הנה פה נועדנו יחד") מתוך סמינר הקומונות בגבת (1943), ללא זיקה לטקסט המקורי
- הכה שאול באלפיו (מתוך מחזה דוד וגוליית), ללא זיקה לטקסט המקור
- האדמה בוערת (עמי שביט, 1973), ללא זיקה לטקסט המקור
- שיר של אחווה (להקת פיקוד מרכז, 1975)
- יום יבוא יזרח אור
- ארוחה בצורות (מתוך "קוקומלון" בערוץ לולי)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
ותיקי הגבעטרון שרים בפעמה רביעית של תיבה 14 רבע. במקור מאת בטהובן יש שתי שמיניות.