הָיֹה הָיָה חָתוּל שׁוֹבָב
זָלַל חֶמְאָה, לִקְלֵק חָלָב,
וּפַעַם אֶל הַכַּד נָפַל
רֹאשׁוֹ בִּפְנִים זְנָבוֹ אֶל עָל –
מֵאָז קָרְאוּ לוֹ הַחַלְבָּן
וְהוּא נִשְׁאַר תָּמִיד לָבָן.