|
מילים: חיים חפר (פיינר) לחן: שמואל פרשקו שנת כתיבה: 1948 שנת הלחנה: 1948 וּבְכֵן, הִגַּעְנוּ אֶל הַצְּרִיף בּוֹ גָּר הוּא, מוֹטִי,
וּפֹה אוֹכֵל הוּא וְשׁוֹתֶה הוּא וְיָשֵׁן. בָּחוּר מֻכְשָׁר, אִם הַצְלָחָה יֵשׁ לוֹ כָּזֹאתִי אִם מִדֵּי עֶרֶב מְחַיְּכוֹת לוֹ שְׁלָשְׁתְּכֶן... הוֹי, מוֹטִי, מוֹטִי הָאַמִּיץ, זֶה לֵב שֶׁל גֶּבֶר! כְּשֶׁהוּא חִבֵּק אוֹתִי – אַח, זֶה הָיָה חֲלוֹם! מָתַי הָיָה זֶה? כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הַחֶדֶר, וְהוּא זָרַק אוֹתִי יָשָׁר מִן הַחַלּוֹן... מוֹטִי, מוֹטִי, מוֹטִי, זֶה לֹא סְתָם בָּחוּר אִידְיוֹטִי! עוֹד שָׁנָה, אִם יִשְׁתַּלֵּם, יִשְׁתַּלֵּם הוּא עָלוּל לִהְיוֹת מֵ"ם-מֵ"ם, 'יוֹת מֵ"ם-מֵ"ם לוּ שְׁמַעְתֶּן אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אֵיךְ הוּא שָׁר אֶת "אַתְּ חַכִּי לִי", אֵיךְ (אִם הוּא מַבְּסוּט רַק קְצָת) מְסַפַּר הוּא חְמַאל צִ'יזְבַּאת, וְהַלֵּב מַמָּשׁ נִצְבָּט... אַךְ לְמוֹטִי לֹא אִכְפַּת אַךְ לְמוֹטִי לֹא אִכְפַּת. אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ שֶׁמּוֹטִי בָּא אֵלֵינוּ – עִם הַזָּקָן? לֹא, עִם קָרַחַת חֲדָשָׁה. חָשַׁבְתִּי אָז, אוּלַי יַבִּיט גַּם קְצָת עָלֵינוּ אַךְ מָה אִידְיוֹט כָּזֶה מֵבִין בְּלֵב אִשָּׁה אֵיזֶה פֶּרֶא! אֵיזֶה סוּס! אַח, מוֹטִי, מוֹטִי! אֲנַחְנוּ עוֹד מְעַט נָמוּת פֹּה, עַל הַסַּף... אֶת הַגַּרְבַּיִם אֲתַקֵּן לוֹ... אֵיזוֹ שְׁטוּת הִיא? מִזְּמַן אֲנַחְנוּ מְבַקְּשׁוֹת זֹאת מִיָּדָיו... מוֹטִי, מוֹטִי, מוֹטִי, זֶה לֹא סְתָם בָּחוּר אִידְיוֹטִי! הוּא גַּרְבַּיִם לֹא יִתֵּן, לֹא יִתֵּן – בְּעַצְמוֹ הוּא מְתַקֵּן, מְתַקֵּן. נִתְחַנֵּנָה עֶרֶב, עֶרֶב: מוֹטִי, חוֹר לְךָ בַּגֶּרֶב... אֲבָל מוֹטִי הָאָהוּב שָׂח: בֶּאֱמֶת, זֶה לֹא חָשׁוּב וְהַלֵּב מַמָּשׁ נִצְבָּט ... אַךְ לְמוֹטִי לֹא אִכְפַּת! אַךְ לְמוֹטִי לֹא אִכְפַּת! בָּנוֹת, צָרִיךְ לִמְצֹא עֵצָה! נוּ, נוּ, נַקְשִׁיבָה! וּבְכֵן צָרִיךְ לִמְצֹא מוֹצָא מִתּוֹךְ הַסְּבַךְ, אוּלַי נִפְתַּח עָלָיו פִּתְאֹם בְּאוֹפֶנְסִיבָה? אַתְּ רַק שָׁכַחַתְּ שֶׁמּוֹטִי זֶה הוּא בַּפַּלְמָ"ח! אוּלַי נַתְקִיף אוֹתוֹ? הוּא לֹא נִכְנַע, זֶה מוֹטִי אוּלַי נַחְנִיף לוֹ וְנִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ אָז חִישׁ? אֲנִי אֶהְיֶה לוֹ, כָּךְ אֹמַר, כִּסְטֶן לַמֹּתֶן... אָז הוּא יִשְׁאַל אוֹתָךְ: מַדּוּעַ אַתְּ טְרִי-אִינְץ'? מוֹטִי, מוֹטִי, מוֹטִי, זֶה לֹא סְתָם בָּחוּר אִידְיוֹטִי! כְּבָר כִּמְעַט חֲצִי שָׁנָה, 'צִי שָׁנָה שֶׁלֵּב מוֹטִי לֹא נִכְנַע, לֹא נִכְנַע... לְחִנָּם נָבֹא עִם עֶרֶב, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ אַחֶרֶת וְעָצוּב, נוֹרָא עָצוּב, מוֹטִי, מוֹטִי הָאָהוּב... וְהַלֵּב מַמָּשׁ נִצְבָּט... אַךְ לְמוֹטִי לֹא אִכְפַּת! אַךְ לְמוֹטִי לֹא אִכְפַּת!  פרטים נוספים
|
 |
|
|
||||||||||||||||||||||
