בְּשׂוֹרָה טוֹבָה הֵבֵאתִי,
כִּי הַגַּן נִמְלָא אוֹרָה,
וּבַיַּעַר וּבַחֹרֶשׁ
כָּל צִפּוֹר אוֹמְרָה שִׁירָה.

כִּי בְּכָל פִּנָּה הַפֶּסַח
אֶת רֵיחוֹ הַטּוֹב נוֹתֵן –
וְאָבִיב כְּבָר בְּאַרְצֵנוּ,
זְמַן חֵרוּת וְגִיל וָחֵן!