הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
אח, בנה הגליל (לחן זעירא)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: ש. שלום
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: תרצ"ט 1938
הלחנה: 1939 תרצ"ט

בַּלַּיְלָה בִּסְאוֹן שְׁנוֹת-עָבָר בַּעְיָם,
מֵרֹאשׁ הַנִּקְרָה עַד כִּנֶּרֶת הַיָּם
הָרוּחַ יָפוּחַ, הָרוּחַ יֵילִיל:
אֵיךְ נָפְלוּ? אֵיךְ אָבְדוּ גִּבּוֹרִים בַּגָּלִיל?

צוּק סֶלַע תָּלוּל יִתְפַּעֵם וַיֵּהוֹם
עַל גַּבִּי יוֹדֶפֶת נִתְמַגְּרָה אֶל הַתְּהוֹם.
מִשֹּׁד גּוּשׁ-חָלָב לְבָבִי עוֹד יָחִיל;
קְדוֹשִׁים הַשְּׂרִידִים וְקָדוֹשׁ הַגָּלִיל.

הָרוּחַ, הַסֶּלַע, הָרֶגֶב, הַדְּמִי –
נַחֲמוּ, נַחֲמוּ, – מִמֶּרְחָק שָׁב עַמִּי
לְהָקִים נֶהֱרָסוֹת וּשְׁמָמָה לְהַצְהִיל.
עוֹד יִחְיוּ, עוֹד יִבְנוּ גִּבּוֹרִים בַּגָּלִיל; –
אָח, בְּנֵה הַגָּלִיל!
בלילה בסאון שנות-עבר בעים,
מראש הנקרה עד כינרת הים
הרוח יפוח, הרוח ייליל:
אך נפלו? אך אבדו גיבורים בגליל?

צוק סלע תלול יתפעם ויהום
על גבי יודפת נתמגרה אל התהום.
משוד גוש-חלב לבבי עוד יחיל;
קדושים השרידים וקדוש הגליל.

הרוח, הסלע, הרגב, הדמי –
נחמו, נחמו, – מימרחק שב עמי
להקים נהרסות ושממה להצהיל.
עוד יחיו, עוד יבנו גיבורים בגליל; –
אח, בנה הגליל!


 פרטים נוספים


בתים נוספים מתדפיס בארכיון הציוני המרכזי

וּבֵין הַר וּבֵין יָם כִּמְאַסֵּף לִגְיוֹנוֹת
הַדְּמִי מִתְהַלֵּךְ עַל רָאשֵׁי בְּהוֹנוֹת
מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב הַאֵין אִישׁ? אֵין מַעְפִּיל?
חָדְלוּ הָאָרְחוֹת אֶל נְצוּר הַגָּלִיל

וְרֶגֶב אֶל רֶגֶב נִדְבָּק וּמְדוֹבֵב:
פֹּה נִטְמַן כָּל מִדְרַךְ כַּף רַגְלוֹ שֶׁל יוֹסֵף
עַצְמוֹת יַד-אַחַת, מַחְרֵשָׁה וְחָלִיל
וּתְפִלָּה לַגּוֹסֵס: טוֹב לָמוּת בַּגָּלִיל.
ובין הר ובין ים כמאסף ליגיונות
הדמי מתהלך על ראשי בהונות
מאזין ומקשיב האין איש? אין מעפיל?
חדלו הארחות [האורחות] אל נצור הגליל

וְרֶגֶב אֶל רֶגֶב נִדְבָּק וּמְדוֹבֵב:
פֹּה נִטְמַן כָּל מִדְרַךְ כַּף רַגְלוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
עַצְמוֹת יַד-אַחַת, מַחְרֵשָׁה וְחָלִיל
וּתְפִלָּה לַגּוֹסֵס: טוֹב לָמוּת בַּגָּלִיל.
ביצוע: מקהלת קול ישראל
שנת הקלטה: 10.3.1953


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: דן טודור
שנת הקלטה: 21.8.1952

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: היידי ליפמן
עיבוד: עודד זהבי
נכלל בתקליטור: מסע - שירים לצד הדרך

על השיר

 מתוך נתן שחר, "השיר הארץ-ישראלי וקרן קיימת לישראל" (המכון לחקר תולדות קרן קיימת לישראל, הקרקע ויישוב הארץ, תשנ"ה), עמ' 22 - 26:

השיר למפעל "הגלילה":

בחודש דצמבר 1938 פנה נתן ביסטריצקי, מנהל מחלקת הנוער בלשכה הראשית של קרן קיימת בירושלים, בעל-פה ובכתב לחמישה משוררים ארץ-ישראליים בבקשה לחבר שיר עבור מפעל "הגלילה". המשוררים היו: אברהם שלונסקי, ש' שלום, נתן אלתרמן, יעקב כהן ואביגדור המאירי.

[כותב שחר:] להלן הצעות הכותב לגבי התמליל המוזמן, כפי שלוקטו מתוך המכתבים למשוררים:

1. שיר המוקדש כולו לגליל; 2. השיר מיועד להלחנה; 3. תבנית מילולית חוזרת על השם "הגליל"; 4. מבנה: שיר קצר שמכיל 3 - 4 בתים; 5. סגנון עממי ; 6. נוח לשירה; 7. נוח לתרגום; 8. התוכן: הגליל, הוד הגליל, ציפייתו לגאולה וגבורתו בימי קדם ובימים אחרונים, או כיבוש הגליל בימינו ומעשי הגבורה לש הכובשים החדשים...

... רק ש' שלום נענה לאתגר, וכבר ביום 29.12.38, כלומר יומיים לאחר קבלת המכתב, החזיר את התשובה שלהלן:

"אף על פי שמעולם לא כתבתי שיר "על פי הזמנה" ואני תקווה שגם בעתיד אעמוד בחוק חיי זה, הנה הגליל שבו חייתי מספר שנים וגם ספר כתבתי עליו, הוא כל כך חרוט בדמי, עד שעלה בידי לעבד מוטיב ישן השמור אצלי, שיתאים למשאלותיכם, ובייחוד לחיבור מנגינה; ויש לי הרגשה כי עלה יפה. הנני שולח לכם איפ[וא] ר"פ את שירי "אח בנה הגליל!" לפי התנאים שפירטתם במכתבכם"...

עם קבלת התמליל נתבקש פרופ' ש[למה] רוזובסקי, ששימש בתקופה זו כאחד מהיועצים המוסיקליים של הלשכה הראשית, לבחור מלחין ארץ-ישראלי ולפנות אליו בהצעה לכתוב לחן לתמלילו של ש' שלום. פרופ' רוזובסקי בחר במלחין מרדכי זעירא ופנה אליו בעל-פה ... לאחר שהתקבלה הסכמתו בעל-פה, פנה אליו ביסטריצקי, מנהל מחלקת הנוער, באופן רשמי ביום 23.1.39 במכתב כדלקמן:

"מצורף בזה השיר, שתוכל לעמוד על תוכן הדברים, שלהם אתה צריך לחבר את המנגינה. הכוונה היא, שהמנגינה תהיה ארץ-ישראלית מובהקת, פשוטה ועממית. כי מטרתנו היא, שהמנגינה תושר בפי הנוער וכל חוגי העם בקשר עם מפעל "הגלילה", שהקהקה"ל עורכת בכל העולם. המנגינה צריכה לבטא את חשיבותו של הגליל בתולדותינו וגם לעורר את העם לפעולות למען גאולתו"...

השיר שולב במסכת שחיבר עמנואל הרוסי. השיר הודפס בסוף חוברת של הקרן הקיימת לישראל ביום 10.2.1939, ותורגם לאנגלית, צרפתית ויידיש.

ד"ר טכנר, מעסקני קרן קיימת, ביקר את השיר כי אינו שיר תעמולה אלא פואמה קטנה; ואכן, נתן שחר מנתח גורמים מורכבים ובלתי קליטים בתמליל ובלחן.

 

בעמ' 78 מביא שחר תצלום של פרסום של השיר מהארכיון הציוני המרכזי, עם תווי לחן זעירא ותרגום צרפתי. שם מופיעים חמישה בתים.

 

ראו גם "אח, בנה הגליל" בלחן ורדינה שלונסקי.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מקהלות   הגליל   שירים אומנותיים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם