נַרְקִיס אֶחָד, נָאֶה קָטָן
נַרְקִיס הַיּוֹם נוֹלַד.
רֹאשׁוֹ יָפֶה, צָהֹב-לָבָן,
אַךְ הוּא עוֹמֵד בָּדָד.

עֲדַיִן כָּל הָאֲחֵרִים
אֵלָיו לֹא הִצְטָרְפוּ
עָצוּב לִבּוֹ; לַחֲבֵרִים
קוֹרֵא: פְּרָחִים גִּדְלוּ!

הִנֵּה הָרוּחַ הַקַּלָּה
הֵבִיאָה עֲנָנִים;
שָׁטִים בַּתְּכֵלֶת כְּסִירָה
שָׁטִים וּמִתְקָרְבִים.

וְגֶשֶׁם זַךְ מִן הֶעָנָן
יוֹרֵד לְאַט, לְאַט;
סָבִיב לַפֶּרַח הַקָּטָן
הַכֹּל יִצְמַח מִיָּד