אַלְפַּיִם שָׁנָה כְּבָר עָבָרוּ מִיּוֹם שֶׁאָנוּ נוֹדְדִים מִכָּל מָקוֹם אוֹתָנוּ כְּבָר גֵּרָשׁוּ הַיְּהוּדִי אֶת שִׁירָתוֹ תָּמִיד שָׁר יְרוּשָׁלַיִם אֶרֶץ אָבוֹת שָׁם עִיר מוֹלַדְתֵּנוּ אֶרֶץ כָּל תִּקְווֹתֵינוּ הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל לְצִיּוֹן נָשׁוּב שׁוּבוּ נָא אִתִּי, אַחַי נָשׁוּב נָשׁוּב נָשׁוּב עַל הָרֵי צִיּוֹנָה עָלִיתִי בִּהְיוֹתִי בִּירוּשָׁלַיִם שָׁם שָׁכַבְתִּי וְגַם נִרְדַּמְתִּי וּבַחֲלוֹמִי מִכָּל הַר וָהַר אֶת שִׁירַת הַלְּוִיִּים שָׁמַעְתִּי וְכִנּוֹר מְנַגֵּן בְּתוֹכָהּ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצָם רָאִיתִי אֵיךְ בְּשִׂמְחָה שָׁרִים אֶת שִׁירָתָם יְרוּשָׁלַיִם...אלפיים שנה כבר עברו מיום שאנו נודדים מכל מקום אותנו כבר גירשו היהודי את שירתו תמיד שר ירושלים ארץ אבות שם עיר מולדתנו ארץ כל תקוותינו הפעמון מצלצל לציון נשוב שובו נא אתי, אחיי נשוב נשוב נשוב על הרי ציונה עליתי בהיותי בירושלים שם שכבתי וגם נרדמתי ובחלומי מכל הר והר את שירת הלוויים שמעתי וכינור מנגן בתוכה היהודים בארצם ראיתי איך בשמחה שרים את שירתם ירושלים...