הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
עגלה עם סוסה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אבשלום כהן
לחן: אבשלום כהן
שנת כתיבה: 1944
שנת הלחנה: 1944

עגלה עם סוסה
בשדה תרוץ.
עד גדותיה עמוסה
בחציר קצוץ.
ואני יושב למעלה
לשמאלי מושכות,
הי דיו דיו
כך אקרא לה
ובידי השוט.

קפדנית היא למשמעת
את הכל עושה.
עקשנות אינה יודעת
תסחב כל משא.
לפנות ערב הסוסה
היא כבר רעבה,
הי דיו דיו
אי אי אי הויסה,
בואי לאורווה.
ביצוע: חנה אהרוני

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: לילו אלכסנדר
שנת הקלטה: 20.11.1951

מתוך "אוצר הזמר העברי", אוסף הקלטות של קול ישראל


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יפה ירקוני
עיבוד: חנן וינטרניץ
שנת הקלטה: 1958
מקור: תקליט "שירי ילדים כבקשתך" - הד ארצי
בליווי תזמורת הד ארצי.

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אבשלום כהן
שנת הקלטה: 1947

פרטים נוספים על ההקלטה קראו ב"על השיר".

על השיר

 אבשלום כהן, מחבר ומלחין השיר מספר:

את עגלה עם סוסה כתבתי 3 שנים לפני שהתגיסתי לצבא. התגיסתי לצבא בשנת 1947 לפני קום המדינה. אם כך הייתי בן 16. הייתי חבר בנוער העובד ונשלחתי עם קבוצת חברים בגילי לקיבוץ דפנה לעבוד שם בהתנדבות. שמו אותי כעוזר לעגלון. באחד הערבים אחרי ארוחת ערב נכנסתי לחדר בו היה פסנתר. אני מנגן וכבר חברתי לפני זה בגיל 14 מלים לשירים לועזיים כמו "טיקו טיקו" ופופו הבובה" כך שאהבתי לכתוב מלים וגם מנגינות. חברתי שם את "עגלה עם סוסה" בשנת 1944. 

על ביצוע השיר בקולו (1947) מספר אבשלום כהן (ינואר 2013):

את השיר כתבתי כמה שנים לפני ההקלטה הזאת ובשנת 1947 הוזמנתי להופיע בתכנית בשם "תיבת נח", שהיו בזמנו מופיעים בה אמנים ברחוב הירקון ליד פינת רחוב בוגרשוב. כשהופעתי קבלתי מחיאות כפיים והשיר כנראה מצא חן בעיני הקהל וגם את קולי העריכו. בסוף התכנית ניגש אלי אדם שלא ידעתי מי הוא. הוא הציג את עצמו כמנהל בחברת התקליטים "הד ארצי". שמו היה מר דזצינסקי. קבענו פגישה במשרד "הד ארצי" שהיה אז ברחוב הרצל ואני בן 19, רזה ונראה כמו בן 16 או פחות. מר דזצינסקי אמר לי שאהב את שירי "עגלה עם סוסה" והוא רוצה להקליט אותי שר כמו ששרתי ב"תיבת נח".

הוא קבע לי פגישה עם פסנתרן שניגן במלון "פילץ" ברחוב הירקון. נפגשנו ועשינו חזרות ומשם הלכנו ל"רדיו דוקטור". זה היה אדם צעיר שגר בדירתו הקטנה ברחוב אידלסון והיה מקליט עם המכשירים שלו את ההקלטות עבור "הד ארצי" בראשית דרכה. שם הקלטנו אותי שר והייתי בטוח שהתקליט יצא לאור אבל לצערי זה היה רק דמו או דוגמא.

יום אחד מר דזצינסקי בקש שאבוא למשרדו ואני התלהבתי והגעתי בשמחה לפגישה. מר דזצינסקי אמר לי "יש שינוי. יפה ירקוני הייתה פה ושמעה את ההקלטה שלך ואמרה "השיר הזה הוא בשבילי". היות והיא חתומה על חוזה אתנו וכבר הקליטה בהצלחה כמה תקליטים ברצוני לבקש ממך לתת לה להקליט את השיר". זאת הייתה אכזבה בשבילי, ותשובתי הייתה "אני מסכים רק בתנאי אחד: על אותו תקליט יפה תקליט עוד שיר חדש שלי בשם "הסבתא בנגב". מר דזצינסקי ענה: "את זה אינני יכול להבטיח. אני מציע שתלך אליה הביתה ותבקש זאת ממנה, ואם היא תסכים אז אני אסכים גם כן."

באותן השנים הקליטו על 78 תקליטים עם שני צדדים בלבד. קבעתי עם יפה. היא רק התחתנה עם שייקה ירקוני בעלה השני. היא נתנה לי את הכתובת. אז היא גרה ליד גן החיות בשלמה המלך בדירה קטנה עם סלון שהיה חדר שינה. באתי עם אחי שהיה גדול ממני בשבע שנים. דפקנו על הדלת ושייקה פתח את הדלת ורץ מיד למיטה בסלון ולידו שכבה יפה. מהמיטה יפה אמרה לי: "אז יש לך עוד שיר? תשיר לי אותו" התחלתי לשיר: "אני והסבתא ישבנו בצוותא...", ובאמצע השיר יפה התיישבה על המיטה ולא הפסיקה לחייך. בסוף השיר היא אמרה: "אתה יודע? אני אוהבת את השיר הזה יותר מאשר את "עגלה עם סוסה". אני אקליט את שני השירים.

הלכנו הביתה שמחים והשאר הוא היסטוריה ישראלית בתחום המוסיקה שלנו. שני השירים היו להיטים גדולים. "הד ארצי" קבע ששני השירים הכי מבוקשים ושהושמעו ונמכרו יותר מכל שיר ישראלי היו "באב אל וואד" ו"עגלה עם סוסה". "הסבתא בנגב" נבחר כשיר שהושמע מ-1948 עד 1950 יותר מכל שיר ישראלי.

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם