הסבתא בנגב

העתקת מילות השיר

אֲנִי וְהַסָּבְתָא יָשַׁבְנוּ בְּצַוְתָּא לְיַד מְדוּרָה בֶּחָצֵר. אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לְסִפּוּר מְרַתֵּק וְהַסָּבְתָא צִ'יזְבַּט תְּסַפֵּר. סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי לִי אֵיזוֹ מַעֲשִׂיָּה עַל אוֹתָם הַיָּמִים וְעַל מַה שֶּׁהָיָה... וְהַגְזִימִי הֵיטֵב, סָבָתִי אֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית? 'צַ'זְבְּטִי!' הַסָּבְתָא סִפְּרָה אֵיךְ בַּנֶּגֶב שָׁמְרָה כְּשֶׁהָיָה עוֹד שׁוֹמֵם וְיָבֵשׁ עִם סְטֶן וְרִמּוֹן מוּל צִבְאוֹת הֶהָמוֹן הִיא אָמְרָה: 'נִתְגַּבֵּר, מַעֲלֵישׁ!' סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי לִי... כְּשֶׁסָּבְתָא נִזְכֶּרֶת מִיָּד מִתְפָּאֶרֶת כֵּיצַד עַל כֻּלָּם הִיא רָכְבָה אֵיךְ סַבָּא אַבְנֵר אַחֲרֶיהָ חִזֵּר וְגִלָּה לָהּ תָּמִיד אַהֲבָה. סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי לִי... הֵיכָן הַיָּמִים שֶׁעָשִׂינוּ חַיִּים וְעִם זוּג מִכְנָסַיִם קְצָרִים. לָנֶצַח כָּל דּוֹר עוֹד יֵדַע וְיִזְכֹּר: כֵּן, הָיוּ הַיָּמִים יְקָרִים! סַחְתֵּין שֶׁסִּפַּרְתְּ לִי אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה עַל אוֹתָם הַיָּמִים וְעַל מַה שֶּׁהָיָה... וְהִגְזַמְתְּ בְּוַדַּאי לֹא מְעַט אֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית? זֶה 'צִ'יזְבַּט'!אני והסבתא ישבנו בצוותא ליד מדורה בחצר. אני משתוקק לסיפור מרתק, והסבתא צ'יזבט תספר. ספרי לי, ספרי לי, איזו מעשיה על אותם הימים ועל מה שהיה... והגזימי היטב, סבתי, איך אומרים בעברית: 'צ'זבטי'. הסבתא סיפרה איך בנגב שמרה, כשהיה עוד שומם ויבש. עם סטן ורימון מול ציבאות ההמון היא אמרה: 'נתגבר, מעליש!' ספרי לי, ספרי לי... כשסבתא ניזכרת מיד מתפארת כיצד על כולם היא רכבה איך סבא אבנר אחריה חיזר וגילה לה תמיד אהבה. נחמד, אך ספרי לי איזו מעשיה... היכן הימים שעשינו חיים ועם זוג מכנסיים קצרים. לנצח כל דור עוד ידע ויזכור: כן הין הימים יקרים! סחתיין שסיפרת לי את המעשיה, על אותם הימים ועל מה שהיה... והגזמת בודאי לא מעט - איך אומרים בעברית: זה 'צ'יזבט'!
מילים: אבשלום כהן
לחן: אבשלום כהן
כתיבה: 1947
הלחנה: 1947

אֲנִי וְהַסָּבְתָא יָשַׁבְנוּ בְּצַוְתָּא
לְיַד מְדוּרָה בֶּחָצֵר.
אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לְסִפּוּר מְרַתֵּק
וְהַסָּבְתָא צִ'יזְבַּט תְּסַפֵּר.

סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי לִי אֵיזוֹ מַעֲשִׂיָּה
עַל אוֹתָם הַיָּמִים וְעַל מַה שֶּׁהָיָה...
וְהַגְזִימִי הֵיטֵב, סָבָתִי
אֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית? 'צַ'זְבְּטִי!'

הַסָּבְתָא סִפְּרָה אֵיךְ בַּנֶּגֶב שָׁמְרָה
כְּשֶׁהָיָה עוֹד שׁוֹמֵם וְיָבֵשׁ
עִם סְטֶן וְרִמּוֹן מוּל צִבְאוֹת הֶהָמוֹן
הִיא אָמְרָה: 'נִתְגַּבֵּר, מַעֲלֵישׁ!'

סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי לִי...

כְּשֶׁסָּבְתָא נִזְכֶּרֶת מִיָּד מִתְפָּאֶרֶת
כֵּיצַד עַל כֻּלָּם הִיא רָכְבָה
אֵיךְ סַבָּא אַבְנֵר אַחֲרֶיהָ חִזֵּר
וְגִלָּה לָהּ תָּמִיד אַהֲבָה.

סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי לִי...

הֵיכָן הַיָּמִים שֶׁעָשִׂינוּ חַיִּים
וְעִם זוּג מִכְנָסַיִם קְצָרִים.
לָנֶצַח כָּל דּוֹר עוֹד יֵדַע וְיִזְכֹּר:
כֵּן, הָיוּ הַיָּמִים יְקָרִים!

סַחְתֵּין שֶׁסִּפַּרְתְּ לִי אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה
עַל אוֹתָם הַיָּמִים וְעַל מַה שֶּׁהָיָה...
וְהִגְזַמְתְּ בְּוַדַּאי לֹא מְעַט
אֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית? זֶה 'צִ'יזְבַּט'!
אני והסבתא ישבנו בצוותא
ליד מדורה בחצר.
אני משתוקק לסיפור מרתק,
והסבתא צ'יזבט תספר.

ספרי לי, ספרי לי, איזו מעשיה
על אותם הימים ועל מה שהיה...
והגזימי היטב, סבתי,
איך אומרים בעברית: 'צ'זבטי'.

הסבתא סיפרה איך בנגב שמרה,
כשהיה עוד שומם ויבש.
עם סטן ורימון מול ציבאות ההמון
היא אמרה: 'נתגבר, מעליש!'

ספרי לי, ספרי לי...

כשסבתא ניזכרת מיד מתפארת
כיצד על כולם היא רכבה
איך סבא אבנר אחריה חיזר
וגילה לה תמיד אהבה.

נחמד, אך ספרי לי איזו מעשיה...

היכן הימים שעשינו חיים
ועם זוג מכנסיים קצרים.
לנצח כל דור עוד ידע ויזכור:
כן הין הימים יקרים!

סחתיין שסיפרת לי את המעשיה,
על אותם הימים ועל מה שהיה...
והגזמת בודאי לא מעט -
איך אומרים בעברית: זה 'צ'יזבט'!



ביצוע:

 

יפה ירקוני 
שנת הקלטה: 1950
מקור: תקליטון הד ארצי 679, מהצד האחר של" עגלה וסוסה"
הקלטות נוספות

על השיר

ביצועים נוספים:


 אבשלום כהן, מחבר ומלחין השיר, מספר על השיר:

את הסבתא בנגב כתבתי בסוף 1947 כשהתגייסתי לצבא וראיתי בחורות אוחזות בנשק. התפעלתי כל כך ותיארתי אותן כשיהיו סבתות והנגב יהיה מיושב והן שם יספרו לנכדים את הימים במלחמת העצמאות. 

אבשלום כהן מספר על הקלטות השירים "עגלה עם סוסה והסבתא בנגב":

הייתי בן 19 כשהקלטתי את "עגלה עם סוסה". את השיר כתבתי כמה שנים לפני ההקלטה הזאת ובשנת 1947 הוזמנתי להופיע בתכנית בשם "תיבת נח" שהיו בזמנו מופיעים אמנים ברחוב הירקון ליד פנת רחוב בוגרשוב. כשהופעתי קבלתי מחיאות כפיים והשיר כנראה מצא חן בעיני הקהל וגם את קולי העריכו. בסוף התכנית נגש אלי אדם שלא ידעתי מי הוא. הוא הציג את עצמו כמנהל בחברת התקליטים "הד ארצי" שמו היה מר דזצינסקי. קבענו פגישה במשרד "הד ארצי" שהיה אז ברחוב הרצל ואני בן 19 רזה ונראה כמו בן 16 או פחות. מר דזצינסקי אמר לי שאהב את שירי "עגלה עם סוסה" והוא רוצה להקליט אותי שר כמו ששרתי בתיבת נח. הוא קבע לי פגישה עם פסנתרן שהיה מנגן פסנתר במלון "פילץ" ברחוב הירקון. נפגשנו ועשינו חזרות ומשם הלכנו ל"רדיו דוקטור". זה היה אדם צעיר שגר בדירתו הקטנה ברחוב אידלסון והיה מקליט עם המכשירים שלו את ההקלטות עבור "הד ארצי" בראשית דרכה. שם הקלטנו אותי שר והייתי בטוח שהתקליט יצא לאור אבל לצערי זה היה רק דמו או דוגמא.

יום אחד מר דזצינסקי בקש שאבוא למשרדו ואני התלהבתי והגעתי בשמחה לפגישה. מר דזצינסקי אמר לי "יש שנוי. יפה ירקוני היתה פה ושמעה את ההקלטה שלך ואמרה 'השיר הזה הוא בשבילי'. היות והיא עם חוזה אתנו והקליטה בהצלחה כמה תקליטים ברצוני לבקש ממך לתת לה להקליט את השיר." זאת היתה אכזבה בשבילי ותשובתי היתה "אני מסכים רק בתנאי אחד שעל אותו תקליט ברצוני שיפה תקליט עוד שיר חדש שלי בשם "הסבתא בנגב". מר דזצינסקי ענה: "את זה אינני יכול להבטיח אני מציע שתלך אליה הביתה ותבקש ממנה להקליט את שני השירים על אותו תקליט ואם היא תסכים אז אני אסכים גם כן. באותן השנים הקליטו על 78 תקליטים עם שני צדדים בלבד. קבעתי עם יפה. היא רק התחתנה עם שייקה ירקוני בעלה השני. היא נתנה לי את הכתובת. אז היא גרה ליד גן החיות ושלמה המלך בדירה קטנה עם סלון שהיה חדר שינה. באתי עם אחי שהיה גדול ממני ב-7 שנים. דפקנו על הדלת ושייקה פתח את הדלת ורץ מיד למיטה בסלון ולידו שכבה יפה.

מהמיטה יפה אמרה לי:" אז יש לך עוד שיר? תשיר לי אותו" התחלתי לשיר: "אני והסבתא ישבנו בצוותא..." באמצע השיר יפה התישבה על המיטה ולא הפסיקה לחייך. בסוף השיר היא אמרה: "אתה יודע? אני אוהבת את השיר הזה יותר מ"עגלה עם סוסה" אני אקליט את שני השירים. הלכנו הביתה שמחים והשאר הוא היסטריה ישראלית בתחום המוסיקה שלנו. שני השירים היו להיטים גדולים. "הד ארצי" קבע ששני השירים הכי מבוקשים ושהושמעו ונמכרו יותר מכל שיר ישראלי היו "באב אל וואד" ו"עגלה עם סוסה". "הסבתא בנגב" נבחר כשיר שהושמע מ-1948 עד 1950 יותר מכל שיר ישראלי.

מיכה נצר מבאר:

  • מַעֲלֵישׁ = אין דבר, צירוף המילים הערביות "מא-עליש".
  • סַחְתֵּין = לבריאות. צחה בערבית (מבוטא סָחָה) היא בריאות; צחתין – כפל בריאות.
  • צ'יזבט = כָּזָב. בניב ערבי מקומי מבטאים כ כמו צ'. לפיכך כלבה הפכה להיות צ'ילבה, מושג ידוע אצל הנוער. כִּזְבְּ בערבית, ברבים כִּזְבָּאת הפך להיות בעברית צ'יזבט בלשון יחיד.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים  

ההדפסה הראשונה של השיר. "הוצאת תל אביב" הייתה הוצאה פרטית של המחבר.



תודה לאבשלום כהן
תגיות




עדכון אחרון: 05.01.2024 11:31:14


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: