שיר לדודו

העתקת מילות השיר

עֲלֵי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁקָּרוּנוּ בִּנְסִיעָה אֶל הַמַּחֲנֶה, נוֹאִיל לָשִׁיר, אִם מְאֹד תְּבַקְּשׁוּנוּ, שִׁמְעוּ כֻּלְּכֶם הַמִּקְרֶה הַמְּשֻׁנֶּה. וַיְהִי בְּבֹקֶר יוֹם ב' לַשָּׁבוּעַ, כָּל הַשִּׁכְבָה הִתְאַסְּפָה כְּסִדְרָהּ, הַכֹּל הוֹפִיעוּ בַּזְּמַן הַקָּבוּעַ, הַכֹּל בְּסֵדֶר וְאִישׁ לֹא נִגְרַע. וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נַעַל לְפֶתַע, וְלֹא נִתְפַּזְּרוּ חֲפָצִים בָּרְחוֹבוֹת, הַכֹּל סֻדַּר בִּמְהִירוּת שֶׁל רָקֵטָה, וְהִתְאַרְגֵּן בְּדִיּוּק שֶׁל מְכוֹנִית. בְּלוֹד הַנְּסִיעָה מִתְעַכֶּבֶת וְכָאן מַתְחִילִים הַנִּסִּים, עֵת דּוּדוּ רָץ לְמִשְׂרַד הָרַכֶּבֶת כְּדֵי לְסַדֵּר לִירוּשָׁלַיִם כַּרְטִיסִים. הֵן מֶמְשַׁלְתֵּנוּ סְדָרִים מְחַבֶּבֶת וְאֵינָהּ מַשְׁהָה יְצִיאַת רַכָּבוֹת, וְגַם שֶׁלָּנוּ אֵינָהּ מִתְעַכֶּבֶת, וְדוּדוּ שָׁב מְחֻרְבָּן עַד הַיְּסוֹד. הוּא מַבִּיט אַחֲרֵינוּ בְּעֶצֶב... מָה מְאֹד לָהּ נַפְשׁוֹ נִכְסְפָה ! אֲבָל הִנֵּה נִתְמַלֵּא שֶׁצֶף קֶצֶף וְהוּא דּוֹלֵק אַחֲרֶיהָ כְּסוּפָה. פַּח-פַּח-פַּח - הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת, טַק- טַק - טַק דּוּדוּ רָץ כֶּחָזִיז... לֹא יִרְאֶה אֵיךְ הָרֶגֶל פּוֹסַעַת לֹא יִשָּׁמַע אַף כָּל צַעַד פָּזִיז. וּפַח-פַּח הָרַכֶּבֶת בּוֹרַחַת כְּסוּפָה דּוּדוּ רָץ וְדוֹהֵר, וּכְנָחָש הַמְּסִלָּה מִתְמַתַּחַת וְהִיא נִמְשֶׁכֶת לָאֹפֶק הַזּוֹהֵר. אַךְ לְבַסּוֹף כְּנָמֵר פְּגוּעַ חֶרֶב הוּא נֶעֱצַר וְכוֹרֵעַ תַּחְתָּיו - כָּל בְּנֵי מֵעָיו יִתְהַפְּכוּ בַּקֶּרֶב וְכָל שִׁירֵי גַּן הָעֵדֶן בְּאָזְנָיו. "לַחֲבֵרֵנוּ דּוּדוּ שָׁלוֹם ! הֵן נִשְׁמָתֵנוּ נִשֵּׂאת עִמְךָ ! עַל הַר הַכַּרְמֶל נִתְרָאֶה עוֹד הַיּוֹם, הֱיֵה אַמִּיץ אִם גַּם נָפַלְתָּ קְצָת בַּפַּח !" עלי נסים ונפלאות שקרונו בנסיעה אל המחנה, נואיל לשיר, אם מאד תבקשונו, שמעו כולכם המקרה המשונה. ויהי בבוקר יום ב' לשבוע, כל השכבה התאספה כסדרה, הכל הופיעו בזמן הקבוע, הכל בסדר ואיש לא נגרע. ולא ניתק שרוך נעל לפתע, ולא נתפזרו חפצים ברחובות, הכל סודר במהירות של רקטה, והתארגן בדיוק של מכונית. בלוד הנסיעה מתעכבת וכאן מתחילים הנסים, עת דודו רץ למשרד הרכבת כדי לסדר לירושלים כרטיסים. הן ממשלתנו סדרים מחבבת ואינה משהה יציאת רכבות, וגם שלנו אינה מתעכבת, ודודו שב מחורבן עד היסוד. הוא מביט אחרינו בעצב... מה מאד לה נפשו נכספה ! אבל הנה נתמלא שצף קצף והוא דולק אחריה כסופה. פח-פח-פח - הרכבת נוסעת, טק-טק-טק דודו רץ כחזיז... לא יראה איך הרגל פוסעת לא ישמע אף כל צעד פזיז. ופח-פח הרכבת בורחת כסופה דודו רץ ודוהר, וכנחש המסילה מתמתחת והיא נמשכת לאופק הזוהר. אך לבסוף כנמר פגוע חרב הוא נעצר וכורע תחתיו - כל בני מעיו יתהפכו בקרב וכל שירי גן העדן באזניו. "לחברנו דודו שלום ! הן נשמתנו נישאת עמך ! על הר הכרמל נתראה עוד היום, היה אמיץ אם גם נפלת קצת בפח !"
מילים: לא ידוע
לחן: איסאק אוסיפוביץ' דונאייבסקי
הלחנה: 1934

עֲלֵי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁקָּרוּנוּ
בִּנְסִיעָה אֶל הַמַּחֲנֶה,
נוֹאִיל לָשִׁיר, אִם מְאֹד תְּבַקְּשׁוּנוּ,
שִׁמְעוּ כֻּלְּכֶם הַמִּקְרֶה הַמְּשֻׁנֶּה.

וַיְהִי בְּבֹקֶר יוֹם ב' לַשָּׁבוּעַ,
כָּל הַשִּׁכְבָה הִתְאַסְּפָה כְּסִדְרָהּ,
הַכֹּל הוֹפִיעוּ בַּזְּמַן הַקָּבוּעַ,
הַכֹּל בְּסֵדֶר וְאִישׁ לֹא נִגְרַע.

וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נַעַל לְפֶתַע,
וְלֹא נִתְפַּזְּרוּ חֲפָצִים בָּרְחוֹבוֹת,
הַכֹּל סֻדַּר בִּמְהִירוּת שֶׁל רָקֵטָה,
וְהִתְאַרְגֵּן בְּדִיּוּק שֶׁל מְכוֹנִית.

בְּלוֹד הַנְּסִיעָה מִתְעַכֶּבֶת
וְכָאן מַתְחִילִים הַנִּסִּים,
עֵת דּוּדוּ רָץ לְמִשְׂרַד הָרַכֶּבֶת
כְּדֵי לְסַדֵּר לִירוּשָׁלַיִם כַּרְטִיסִים.

הֵן מֶמְשַׁלְתֵּנוּ סְדָרִים מְחַבֶּבֶת
וְאֵינָהּ מַשְׁהָה יְצִיאַת רַכָּבוֹת,
וְגַם שֶׁלָּנוּ אֵינָהּ מִתְעַכֶּבֶת,
וְדוּדוּ שָׁב מְחֻרְבָּן עַד הַיְּסוֹד.

הוּא מַבִּיט אַחֲרֵינוּ בְּעֶצֶב...
מָה מְאֹד לָהּ נַפְשׁוֹ נִכְסְפָה !
אֲבָל הִנֵּה נִתְמַלֵּא שֶׁצֶף קֶצֶף
וְהוּא דּוֹלֵק אַחֲרֶיהָ כְּסוּפָה.

פַּח-פַּח-פַּח - הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת,
טַק- טַק - טַק דּוּדוּ רָץ כֶּחָזִיז...
לֹא יִרְאֶה אֵיךְ הָרֶגֶל פּוֹסַעַת
לֹא יִשָּׁמַע אַף כָּל צַעַד פָּזִיז.

וּפַח-פַּח הָרַכֶּבֶת בּוֹרַחַת
כְּסוּפָה דּוּדוּ רָץ וְדוֹהֵר,
וּכְנָחָש הַמְּסִלָּה מִתְמַתַּחַת
וְהִיא נִמְשֶׁכֶת לָאֹפֶק הַזּוֹהֵר.

אַךְ לְבַסּוֹף כְּנָמֵר פְּגוּעַ חֶרֶב
הוּא נֶעֱצַר וְכוֹרֵעַ תַּחְתָּיו -
כָּל בְּנֵי מֵעָיו יִתְהַפְּכוּ בַּקֶּרֶב
וְכָל שִׁירֵי גַּן הָעֵדֶן בְּאָזְנָיו.

"לַחֲבֵרֵנוּ דּוּדוּ שָׁלוֹם !
הֵן נִשְׁמָתֵנוּ נִשֵּׂאת עִמְךָ !
עַל הַר הַכַּרְמֶל נִתְרָאֶה עוֹד הַיּוֹם,
הֱיֵה אַמִּיץ אִם גַּם נָפַלְתָּ קְצָת בַּפַּח !"

עלי נסים ונפלאות שקרונו
בנסיעה אל המחנה,
נואיל לשיר, אם מאד תבקשונו,
שמעו כולכם המקרה המשונה.

ויהי בבוקר יום ב' לשבוע,
כל השכבה התאספה כסדרה,
הכל הופיעו בזמן הקבוע,
הכל בסדר ואיש לא נגרע.

ולא ניתק שרוך נעל לפתע,
ולא נתפזרו חפצים ברחובות,
הכל סודר במהירות של רקטה,
והתארגן בדיוק של מכונית.

בלוד הנסיעה מתעכבת
וכאן מתחילים הנסים,
עת דודו רץ למשרד הרכבת
כדי לסדר לירושלים כרטיסים.

הן ממשלתנו סדרים מחבבת
ואינה משהה יציאת רכבות,
וגם שלנו אינה מתעכבת,
ודודו שב מחורבן עד היסוד.

הוא מביט אחרינו בעצב...
מה מאד לה נפשו נכספה !
אבל הנה נתמלא שצף קצף
והוא דולק אחריה כסופה.

פח-פח-פח - הרכבת נוסעת,
טק-טק-טק דודו רץ כחזיז...
לא יראה איך הרגל פוסעת
לא ישמע אף כל צעד פזיז.

ופח-פח הרכבת בורחת
כסופה דודו רץ ודוהר,
וכנחש המסילה מתמתחת
והיא נמשכת לאופק הזוהר.

אך לבסוף כנמר פגוע חרב
הוא נעצר וכורע תחתיו -
כל בני מעיו יתהפכו בקרב
וכל שירי גן העדן באזניו.

"לחברנו דודו שלום !
הן נשמתנו נישאת עמך !
על הר הכרמל נתראה עוד היום,
היה אמיץ אם גם נפלת קצת בפח !"





 פרטים נוספים


Марш веселых ребят   העתקת מילות השיר

 



Марш веселых ребят
(מארש הבחורים העליזים)

Легко на сердце от песни веселой,
Она скучать не дает никогда.
И любят песни деревни и села,
И любят песни большие города.

Нам песня строить и жить помогает,
Она как друг и зовет и ведет.
И тот, кто с песней по жизни шагает,
Тот никогда и нигде не пропадет!

Мы можем петь и смеяться, как дети
Среди упорной борьбы и труда,
Ведь мы такими родились на свете,
Что не сдаемся нигде и никогда.

Нам песня строить и жить помогает,
Она как друг, и зовет и ведет.
И тот, кто с песней по жизни шагает,
Тот никогда и нигде не пропадет!


 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

חנה בריק 
הקלטה: אורי יעקובוביץ'
שנת הקלטה: 27.1.1987

 חנה בריק שרה את שני הבתים הראשונים של השיר.

תודה לאורי יעקובוביץ'.

הקלטות נוספות

על השיר

משירי תנועת "המחנות העולים". השיר נכתב למנגינת השיר הרוסי Марш веселых ребят (מארש הבחורים העליזים"), אך ללא כל קשר למקור הרוסי.

מספר עֹפר אפל, מעוז חיים:

השיר נכתב על אבי, דוד (דודו) אפל (1914-1970).

דודו היה בן ירושלים, ממקימי תנועת המחנות העולים וממייסדי קיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן (היום עמק המעיינות). הוא היה מדריך ומורה (ואבא) מאוד אהוב והשקיע בחינוך ילדים ונוער את חייו ואת נשמתו (בכל המובנים...). מתחילת שנות ה-40 (ועד מותו) היה ממובילי החינוך המשותף בתנועה הקיבוצית ובמיוחד בתנועת הקיבוץ המאוחד.

בימים אלו [אפריל 2015 – זֶמֶרֶשֶׁת] אנו משלימים כתיבת ספר על חייו (הקצרים מדי) ובו מסופר, בין השאר, איך בעצם הוקמה תנועת המחנות העולים ועל חלקו בכך.

השיר המקורי נכתב ע"י ואסילי לבדב-קומאץ' והולחן ע"י איסאק דונאייבסקי עבור סרט הקולנוע הסובייטי Весёлые ребята ("החבריא העליזה") של הבמאי גיאורגי אלכסנדרוב מ-1934. הסרט הוא קומדיה מוסיקאלית מטורפת שזכתה בפרסים ובהצלחה בינלאומית. בסרט מסופר על רועה צאן מקולחוז שהופך להיות מנצח של תזמורת בידור מצליחה כתוצאה מסדרה של טעויות ומצבים מגוכחים. בתפקיד הראשי מככב הזמר והקומיקאי ממוצא יהודי ליאוניד אוטיוסוב. מתוך סרט זה גם נלקחה המנגינה לשיר "רינה". הסרט הוצג בארץ גם תחת השם "החבריא" וייתכן שמסיבה זו יוחסה מנגינת "שיר לדודו" ל"חבריא". צפו בשיר מתוך הסרט.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

 תווי השיר הרוסי



תגיות




עדכון אחרון: 19.02.2023 10:11:35


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: