הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
תקוותנו

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נפתלי הרץ אימבר
לחן: עממי

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת.

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת
וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת
לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת
יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".
עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה הנושנה
משוב לארץ אבותינו
לעיר בה דוד חנה.

כל עוד בלבבו שם פנימה
נפש יהודי הומייה
ולפאתי מזרח קדימה
עינו לציון צופייה.

כל עוד דמעות מעינינו
תרדנה כגשם נדבות
ורבבות מבני עמנו
עוד הולכים לקברי-אבות.

כל עוד חומת-מחמדינו
עוד לעינינו מיפעת
ועלי חורבן מקדשנו
עין אחת עוד דומעת.

כל עוד הירדן בגאון
גליו גדותיו יגולון
ולים כינרת בשאון
בקול המולה יפולון.

כל עוד שם עלי דרכיים
שם שער יוכת שאיה
ובין חרבות ירושלים
עוד בת-ציון בוכייה.

כל עוד שמה דמעות טהורות
מעין-עמי נוזלות
לבכות לציון – ברואש אשמורות
יקום בחצי הלילות.

כל עוד רגש אהבת-הלאום
בלב היהודי פועם
עוד נוכל קווה גם היום
כי ירחמנו אל זועם.

שמעו אחי בארצות נודי
את קול אחד חוזינו
"כי רק עם אחרון היהודי
גם אחרית תקוותנו".


 פרטים נוספים


"התקווה" של ימינו, כהמנון לאומי

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומייה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופייה.

עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים.


נוסח "מבחר שירי ציון"

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עַל קִבְרֵי-אָבוֹת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
לְעֵינֵינוּ מוֹפַעַת
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל-עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".

עוֹד לֹא אָבְדָה...
התקווה

[בית ראשון כפי שמוכר היום]

["עוד לא אבדה תקוותנו" כמו בנוסח הראשי]

בית 2 שורה 2: יזלו כגשם נדבות

שורה 4: על קברי אבות

בית 3 שורה 2: לעינינו מופעת
בית 3 שורה 3: ועל חורבן מקדשנו

בית 5 שורה 2: שער יוכת שאייה [ולא "שם שער..."]

בית 6: כל עוד דמעות טהורות
מעין בת עמי נוזלות
ולבכות לציון בראש אשמורות
עוד תקום בחצי הלילות

בית נוסף תחוב כבית 7:
כל-עוד נטפי דם בעורקינו
רצוא ושוב יזולו
ועלי קברות אבותינו
עוד אגלי טל ייפולו

בית 8 שורה 4:
כי עוד ירחמנו אל זועם

בסוף כל בית יש אתחלתא של "עוד לא אבדה" כאילו מכוונת לזימרה כפזמון.



 פרטים נוספים


רומנית

Pân ce electricitate
Căi ferate şi vapori
Încă nu erau aflate
Mergeau toate fără zori
Căci bătrânii erau moi
Îşi mânau caruri cu boi


תרגום מאיר נוי לטקסט הרומני

עד שהומצאו חשמל
ורכבות ואניות,
חיו הבריות בכלל
ללא צרות ובעיות.
הזקנים היו אז צעירים
ונסעו רק בעגלות-שוורים...
היס – צ'יא! היס – צ'יא!...

והיום הרכבות
פשטו כמו נגע בעולם...
וקרונות לרבבות
ממולאים בבני-אדם.
איפה הימים המאושרים,
כשנסענו בעגלות-שוורים?
היס – צ'יא! היס – צ'יא!...


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת פועלי ירושלים


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: ניצולי ברגן-בלזן
שנת הקלטה: 1945

הקלטה זו נערכה ע"י כתב ה-BBC במאי 1945 ביום שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן אשר בצפון גרמניה. הצבא הבריטי אשר שחרר את המחנה מצא שם כמה אלפי ניצולים, כמחציתם יהודים, רבים היו במצב גסיסה. הרב הצבאי הבריטי אירגן תפילת קבלת שבת. עבור היהודים במקום היתה זו קבלת השבת הראשונה אחרי 6 שנות מלחמה, ואחרי יותר מ- 10 שנות רדיפת יהודים על אדמת גרמניה. במאמץ רב, התארגנו היהודים, וביודעם שמקליטים אותם - שרו את ההמנון, במילותיו המקוריות (שני בתים ראשונים, בסדר הפוך).
 


פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שמולביץ
שנת הקלטה: 1904

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מאיר קנבסקי
שנת הקלטה: 1915

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אלמה גלוק
שנת הקלטה: 1917

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: סיימון פסקוואל
שנת הקלטה: 1917

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אפרים דף
שנת הקלטה: 1920

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ג'ין אלפרד
שנת הקלטה: 1921

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מ. כהן

השיר מתקליט מס' 25-212346,  K-4362 של חברת "Disque "Gramophone הצרפתית. איתר את הביצוע באתר מוזיקה יהודית אבי תדמור, באותו אתר צויין, שההגייה היא "יהודית תוניסאית". גרסת השיר שבביצוע קרובה ביותר לגרסת המילים "מבחר משירי ציון", לא בדיוק בסדר הבתים שבגרסת המילים.

בביצוע כאן "אוחדו" שני קטעי הביצוע, שבתקליט היו כל אחד בצד אחר.

תודה לאבי תדמור.

 


פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת
מתוך אירוע זמרשת מס' 7
יד בן-צבי, ירושלים, 01.08.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
על השיר

זוהי הגרסה המקורית של השיר. גרסת ביניים אפשר לראות בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935).

את הלחן המוכר כיום התאים והנחיל בציבור שמואל כהן, על-פי לחן עממי רומני (ר' ביצוע ל"עגלת השוורים") שמקורו אינו חד-משמעי

מאמרים מאת אליהו הכהן:

לקריאה נוספת:

  • מנשה רבינא: "התקווה": מקורו של ההמנון, תולדותיו ותכונותיו בהשוואה להמנונים של אומות אחרות (הוצאת המחבר, תשכ"ט, 1968)
  • אסתרית בלצן, "התקווה": עבר, הווה, עתיד (משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, תשס"ט)

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד למקהלה

הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר.

עיבוד למקהלה לארבעה קולות (עם פיצול לשמונה) מאת זולי פרנק, על-פי ההרמוניה של מולינרי.







© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם