הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
תקוותנו

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נפתלי הרץ אימבר
לחן: עממי רומני
כתיבה: תרמ"ה 1884

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת.

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת
וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת
לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת
יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".
עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה הנושנה
משוב לארץ אבותינו
לעיר בה דוד חנה.

כל עוד בלבבו שם פנימה
נפש יהודי הומייה
ולפאתי מזרח קדימה
עינו לציון צופייה.

כל עוד דמעות מעינינו
תרדנה כגשם נדבות
ורבבות מבני עמנו
עוד הולכים לקברי-אבות.

כל עוד חומת-מחמדינו
עוד לעינינו מיפעת
ועלי חורבן מקדשנו
עין אחת עוד דומעת.

כל עוד הירדן בגאון
גליו גדותיו יגולון
ולים כינרת בשאון
בקול המולה יפולון.

כל עוד שם עלי דרכיים
שם שער יוכת שאיה
ובין חרבות ירושלים
עוד בת-ציון בוכייה.

כל עוד שמה דמעות טהורות
מעין-עמי נוזלות
לבכות לציון – ברואש אשמורות
יקום בחצי הלילות.

כל עוד רגש אהבת-הלאום
בלב היהודי פועם
עוד נוכל קווה גם היום
כי ירחמנו אל זועם.

שמעו אחי בארצות נודי
את קול אחד חוזינו
"כי רק עם אחרון היהודי
גם אחרית תקוותנו".


 פרטים נוספים


"התקווה" של ימינו, כהמנון לאומי

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומייה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופייה.

עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים.


נוסח "מבחר שירי ציון"

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עַל קִבְרֵי-אָבוֹת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
לְעֵינֵינוּ מוֹפַעַת
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל-עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".

עוֹד לֹא אָבְדָה...
התקווה

[בית ראשון כפי שמוכר היום]

["עוד לא אבדה תקוותנו" כמו בנוסח הראשי]

בית 2 שורה 2: יזלו כגשם נדבות

שורה 4: על קברי אבות

בית 3 שורה 2: לעינינו מופעת
בית 3 שורה 3: ועל חורבן מקדשנו

בית 5 שורה 2: שער יוכת שאייה [ולא "שם שער..."]

בית 6: כל עוד דמעות טהורות
מעין בת עמי נוזלות
ולבכות לציון בראש אשמורות
עוד תקום בחצי הלילות

בית נוסף תחוב כבית 7:
כל-עוד נטפי דם בעורקינו
רצוא ושוב יזולו
ועלי קברות אבותינו
עוד אגלי טל ייפולו

בית 8 שורה 4:
כי עוד ירחמנו אל זועם

בסוף כל בית יש אתחלתא של "עוד לא אבדה" כאילו מכוונת לזימרה כפזמון.



 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רומנית)

CARUL CU BOI (עגלת שור)

Pân ce electricitate
Căi ferate şi vapori
Încă nu erau aflate
Mergeau toate fără zori
Căci bătrânii erau moi
Îşi mânau caruri cu boi
Hais-Cea, Hais- Cea ...
Hais-Cea, Hais- Cea ...

Azi zburam pe cai ferate
Prin vagoane indesate
Sau sunt cu capetele sparte
Nemancati si degerati

Decat cu atatea nevoi
Mai bine cu Car cu Boi..
Hais-Cea , Hais-Cea...
Hais-Cea, Hais- Cea ...


 פרטים נוספים


תרגום מאיר נוי לטקסט הרומני

עד שהומצאו חשמל
ורכבות ואניות,
חיו הבריות בכלל
ללא צרות ובעיות.
הזקנים היו אז צעירים
ונסעו רק בעגלות-שוורים...
היס – צ'יא! היס – צ'יא!...

והיום הרכבות
פשטו כמו נגע בעולם...
וקרונות לרבבות
ממולאים בבני-אדם.
איפה הימים המאושרים,
כשנסענו בעגלות-שוורים?
היס – צ'יא! היס – צ'יא!...


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת פועלי ירושלים


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: ניצולי ברגן-בלזן
שנת הקלטה: 1945

הקלטה זו נערכה ע"י כתב ה-BBC במאי 1945 ביום שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן אשר בצפון גרמניה. הצבא הבריטי אשר שחרר את המחנה מצא שם כמה אלפי ניצולים, כמחציתם יהודים, רבים היו במצב גסיסה. הרב הצבאי הבריטי אירגן תפילת קבלת שבת. עבור היהודים במקום היתה זו קבלת השבת הראשונה אחרי 6 שנות מלחמה, ואחרי יותר מ- 10 שנות רדיפת יהודים על אדמת גרמניה. במאמץ רב, התארגנו היהודים, וביודעם שמקליטים אותם - שרו את ההמנון, במילותיו המקוריות (שני בתים ראשונים, בסדר הפוך).
 


פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שלמה סולומון שמואלביץ
שנת הקלטה: 1904

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מאיר קנבסקי
שנת הקלטה: 1915

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אלמה גלוק
שנת הקלטה: 11.9.1918
מקור: תקליטון 78 מס' 3003B של Victrola

כינור: אֶפְרֶם צימבליסט
בליווי תזמורת בניצוחו של יוסף פסטרנק

אליהו הכהן: "זכורה לטוב ההקלטה ההיסטורית של 'התקווה' לכבוד הצהרת בלפור ושחרורה של ירושלים. כבכל ההקלטות המוקדמות, הושר השיר במתכונת שונה ורחבה יותר מן ההמנון הנוכחי. המבצעת הייתה זמרת האופרה אלמה גלוק ששרה את השיר בנוסחו המוקדם. [...] הקלטת שיר עברי על ידי זמרת בין לאומית בחברת הקלטות יוקרתית שתקליטיה נפוצו בכל העולם, נחשבה אז להישג מיוחד של הזמר העברי. את כל התמלוגים תרמה הזמרת ליישוב הארץ".

(מתוך מאמרו של הכהן "עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח", בתוך: "ירושלים בתקופת המנדט : העשייה והמורשת" בעריכת יהושע בן-אריה, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ג, עמוד 483)


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: סיימון פסקוואל
שנת הקלטה: 1917

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אפרים דף
שנת הקלטה: 1920

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ג'ין אלפרד
שנת הקלטה: 1921

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מ. כהן

השיר מתקליט מס' 25-212346,  K-4362 של חברת "Disque "Gramophone הצרפתית. איתר את הביצוע באתר מוזיקה יהודית אבי תדמור, באותו אתר צויין, שההגייה היא "יהודית תוניסאית". גרסת השיר שבביצוע קרובה ביותר לגרסת המילים "מבחר משירי ציון", לא בדיוק בסדר הבתים שבגרסת המילים.

בביצוע כאן "אוחדו" שני קטעי הביצוע, שבתקליט היו כל אחד בצד אחר.

תודה לאבי תדמור.

 


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חגי רחביה
עיבוד: חגי רחביה

ביצוע אינסטרומנטלי (גיטרה)


פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת
מתוך אירוע זמרשת מס' 7
יד בן-צבי, ירושלים, 01.08.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
על השיר

"תקוותנו", הגרסה בת תשעת הבתים, היא הגרסה המקורית של השיר. גרסת מאוחרת, הקרובה יותר לגרסה המקוצרת והמוכרת, אפשר לראות בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935).

את הלחן המוכר כיום התאים והנחיל בציבור שמואל כהן, על-פי לחן עממי רומני (ר' ביצוע ל"עגלת השוורים") שמקורו אינו חד-משמעי.

דברי אליהו הכהן:

לקריאה נוספת:

  • מנשה רבינא: "התקווה": מקורו של ההמנון, תולדותיו ותכונותיו בהשוואה להמנונים של אומות אחרות (הוצאת המחבר, תשכ"ט, 1968)
  • אסתרית בלצן, "התקווה": עבר, הווה, עתיד (משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, תשס"ט)

בעיתון "המליץ" מיום 21.11.1898 מתואר ביקורו של הרצל במושבה רחובות. מתוך התיאור (הכתיב כבמקור):

... וישובו אל בית ה' לוין-אפשטין, אשר היה מלא אנשים פה לפה. שמה אכלו את ארוחת הצהרים, ובעת האכל הביע הד"ר הירצל בדברים מעטים וברגש עז את שמחתו הרבה למראה המאכלים והיין, אשר הם פרי עמל אחינו האכרים העברים על אדמת א"י. אחרי האכילה שרו כל הנאספים את השיר: "עוד לא אבדה תקותנו" וכו' ואחרי כן הלך הד"ר הרצל וחבריו לבקר את בתי חברי ועד המושבה.


ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד למקהלה

עיבוד למקהלה לארבעה קולות (עם פיצול לשמונה) מאת זולי פרנק, על-פי ההרמוניה של מולינרי.



תגיות

העלייה הראשונה   ירושלים   יום הזיכרון   יום העצמאות   יום הזיכרון לשואה ולגבורה   העלייה השנייה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם