|
מילים: לאה גולדברג לחן: משה וילנסקי א.
מִי יִזְכֹּר מִי יֵדַע אֶת חוֹלוֹת יְהוּדָה שֶׁהָיוּ פֹּה בִּמְקוֹם רְחוֹבוֹת. וְעָבְרוּ שְׁנוֹת יוֹבֵל וּפוֹרֵחַ הַתֵּל וְיָפָה מוֹשַׁבְתִּי עַד מְאוֹד. שׁוּב נִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ אֵלַיִךְ לָךְ פְּאֵר וְהָדָר וְכָבוֹד מַה יָּפִית פֹּה בְּנוֹי פַּרְדֵּסַיִךְ מוֹשַׁבְתִּי רְחוֹבוֹת רְחוֹבוֹת. ב. וְכֻלָּנוּ זוֹכְרִים רִקּוּדִים וְשִׁירִים בַּחַגִּים, בְּשִׂמְחַת רְחוֹבוֹת כִּי בּוֹנַיִךְ עַזִּים כִּי בָּנַיִךְ נָאִים כִּי בְּנוֹתַיִךְ יָפוֹת וְטוֹבוֹת. שׁוּב נִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ אֵלַיִךְ לָךְ פְּאֵר וְהָדָר וְכָבוֹד מַה יָּפִית פֹּה בְּנוֹי פַּרְדֵּסַיִךְ מוֹשַׁבְתִּי רְחוֹבוֹת רְחוֹבוֹת. |
 |
|
|
||||||||||||||||||||||
