הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שבת המלכה (לחן מינקובסקי)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: פנחס מינקובסקי

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה
וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.
בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה!
בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה! –
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.

קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,
הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה.
שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,
כָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.

שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי
לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.
וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,
בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת.
וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,
וּבִמְנוּחָה נַעֵמָה –
בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –
בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה –
דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה...
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
החמה מראש האילנות נסתלקה
בואו ונצא לקראת שבת המלכה
הנה היא יורדת הקדושה הברוכה
ועמה מלאכים צבא שלום ומנוחה
בואי בואי המלכה
בואי בואי המלכה
שלום עליכם מלאכי השלום

קיבלנו פני שבת ברננה ותפילה
הביתה נשובה בלב מלא גילה
שם ערוך השולחן הנרות יאירו
כל פינות הבית יזרחו יזהירו
שבת שלום ומבורך
שבת שלום ומבורך
בואכם לשלום מלאכי השלום

שבי זכה עמנו ובזיווך נא אורי
לילה ויום אחר תעבורי
ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות
בזמירות ותפילות ובשלוש סעודות
ובמנוחה שלמה
ובמנוחה נעמה
ברכונו לשלום מלאכי השלום

החמה מראש האילנות נסתלקה
בואו ונלווה את שבת המלכה
צאת לשלום הקדושה הזכה
דעי ששת ימים אל שובך נחכה
כן לשבת הבאה
כן לשבת הבאה
צאתכם לשלום מלאכי השלום

החמה מראש האילנות נסתלקה
בואו ונלווה את שבת המלכה
צאתך לשלום הקדושה הזכה
דעי ששת ימים אל שובך נחכה
כן לשבת הבאה
כן לשבת הבאה
צאתכם לשלום מלאכי השלום


 פרטים נוספים


פרודיה מתוך "עליסה בארץ הנפלאות"

הַחֶמְאָה מֵרֹאשׁ הָאָקוּנוּס נִסְתַּלְּקָה
בּוֹאוּ, לַדָּגָה קְצָת חֶמְאָה נְחַלֵּקָה!
הִנֵּה הִיא רוֹעֶדֶת הַיְּבֵשָׁה, הַקְּרוּחָה:
"הוֹ, מִי יַאֲכִלֵנִי וַאֲנִי דָּגָה חֲרוּכָה!"
"קְצָת חֶמְאָה נָא שִׂימוּ, בַּיַּבֶּשֶׁת מַה כֹּחִי!
"הִנֵּה הַפִּלְפֵּל וְהִמֵּם אֶת מֹחִי
"הִפְכוּנִי נָא! כְּרוּנִי מִשְּׂרֵפָה פִּתְאוֹמִית
בָּאֵשׁ וּבַפִּלְפֵּל וּבְמֶלַח הַסְּדוֹמִית...
כָּל גּוּפִי כַּחֶרֶשׂ וְרֹאשִׁי – לֹא אֲלֵיכֶם
יְהוּדִים רַחְמָנִים בְּנֵי רַחְמָנִים אַיְּכֶם?


 פרטים נוספים
ביצוע: טובה בן-צבי
שנת הקלטה: 1963


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין)

פסנתר: מקס למפל

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית

 


פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הדסה סיגלוב

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ישראל כרמון
מקור: קלטת ביתית

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת הדסים
עיבוד: נתן שחר
שנת הקלטה: 1973
מקור: תקליט "שירי שבת לילדים"
נכלל בתקליט: שירי שבת לילדים


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת ותיקי נהלל
שנת הקלטה: 24.1.1963

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע/הקלטה ביתית
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

על השיר

דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 181: 

משירי הילדים הראשונים של ביאליק, נכתב בשנים שבהן לימד המשורר ב"חדר המתוקן" באודסה (1900 - 1903) ושקד יחד עם שותפו להוראה, ש' בן ציון, על תכנון מקראות וקבצים לילדים, שיקנו את השפה העברית כשפה חיה ומדוברת".

חנן זוסמן כתב על הקשר של ביאליק להלכה (ראה כאן) וכן על השיר:

כבר משמו של השיר ניתן להבחין בחשיבות שייחס ביאליק לאותו רצף עם מסורת ישראל. ביאליק בחר בכינוי "שבת המלכה" שמקורו בדברי חכמים בהתייחסם לשבת. הגמרא במסכת שבת קי"ט מספרת: "רבי חנינא מעטף (=היה מתעטף בבגדים נאים) וקאי בפני דמעלי שבתא (= והיה עומד עם כניסת השבת) ואמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא. רבי ינאי אמר בואי כלה בואי כלה."

מבנה השיר מבוסס למעשה על המזמור "שלום עליכם" אותו נוהגים לשיר לאחר החזרה מתפילת ערבית של שבת ולפני הקידוש. המזמור שמקורו קדום ועלום מבוסס על דברי הגמרא במסכת שבת קי"ט, שבשובו של אדם מבית הכנסת מלווים אותו לביתו שני מלאכים. כמו המזמור אף שירו של ביאליק מכיל ארבעה בתים (למִצער הבית הרביעי לא נכלל בגרסה המולחנת) שבכולם פנייה ישירה למלאכים. הפנייה זהה לזאת המצויה במזמור (שלום עליכם, בואכם לשלום, ברכונו לשלום וצאתכם לשלום). ביאליק לא רק בנה את שירו ע"פ מבנה המזמור אלא התייחס לטקס קבלת שבת שיסודו במסורת שהתחדשה בצפת במאה ה-16 ע"י המקובל רבי יצחק לוריא (האר"י) ותלמידיו.

"הנה היא יורדת הקדושה הברוכה": יש בשיר ניסיון להמשיג ולהמחיש את מושג "כניסת השבת" – מושג רוחני מופשט ולגמרי לא פשוט לתפיסה לילדים להם מיועד השיר – כאילו ניתן לחוש את אותה כניסה. עוד נקודה מעניינת בבית הראשון היא ההרמוניה בין האדם והטבע. הדובר בשיר מבחין בכניסת השבת תוך שהוא מתבונן בבריאה – החמה המסתלקת מצמרות האילנות – וחש בשינוי שמתחולל בה. יש לפניניו חיבור ואיחוד בין האדם והטבע כשהשבת היא המביאה הרמוניה זו.

בהמשך השיר שזורים ומשובצים כל הטקסים והמצוות שנִתְקנו בשבת: תפילה ("קיבלנו שבת בתפילה וברננה"), עריכת השולחן מבעוד יום ("שם ערוך השולחן"), הדלקת נרות ("הנרות יאירו"), ניקוי הבית וייפוּיוֹ ("כל פינות הבית יבהיקו יזהירו"), לבוש מכובד וחגיגי (בגדי חמודות), מצוות אכילת שלוש סעודות בשבת ומצוות מנוחה.

שתי נקודות נוספות בולטות בשיר: שני בתיו האחרונים (המושרים) הם למעשה דיאלוג ישיר בין הדובר ובין השבת. לפניניו מצב של קרבה בלתי אמצעית ואינטימיות בין האדם ובין השבת. אינטימיות זאת אינה מופיעה עדיין בבית הראשון אלא היא תחושה הנבנית בהדרגתיות. הנקודה השנייה היא שמהשיר נעדרים כל איסורי המלאכה השונים של שבת. נראה לי שהסיבה לכך אינה רק גילם הרך של הקוראים אלא גם גישתו הכללית של ביאליק להלכה העברית. גישה המדגישה את הטקסים ובאותה עת מרככת את היסודות המגבילים (מצוות לא-תעשה), מה שביאליק כינה במקום אחר "פניה הזועפות של ההלכה". כאמור חשוב לציין שלשיר בית רביעי ששיאו פרידה מהשבת היוצאת וציפיה לשבת הבאה.

[חנן זוסמן כתב את המאמר ב-2008 "לזכרה של ידידות חמה בין המשורר הלאומי ומשפחתי", והוא התפרסם לראשונה כאן ב"זֶמֶרֶשֶׁת"]

ביצועים נוספים:

 לשיר לחנים נוספים: לחן פינקהוף, לחן משנות השבעים מאת נורית הירש - צפו בביצוע רותי נבון, לחן ג'קי מייקה משנת 1980 (להאזנה לביצועו בחרו את השיר); וכן לחן חדש מאת עתליה לביא (האזינו לביצועה).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תווים: הלל אילת
תגיות

שבת   העלייה השנייה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם