הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
הביתה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אהרון אשמן
לחן: ידידיה אדמון
שנת הלחנה: 1945

מִמִּזְרָח וּמִיָּם וּמִכָּל הָאַפְסַיִם
מִכֵּפֵי יְשִׁימוֹן וּמִנֵּבֶךְ הַמַּיִם
בּוֹעֲרִים לְבָבוֹת, מוּשָׁטוֹת הַיָּדַיִם –
הַבַּיְתָה,
הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.

וּמָה אֵשׁ הָרוֹבִים וְאֵימַת בּוֹר הַכֶּלֶא
מַחְשַׁכֵּי מְצוּלָה וְשִׁנֵּי צוּר הַסֶּלַע
לְנִשְׁמַת יְהוּדִי שְׁבוּיַת אוֹר הַפֶּלֶא –
הַבַּיְתָה,
הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.

וְעָטוּר עֵשֶׂב-יָם לְרֹאשִׁי כְּמִקְלַעַת
בְּעֵינַיִם כְּבוּיוֹת מַצְנִיעוֹת אֶת הַלַּהַט
אֶתְרַפֵּק עַל הַחוֹף בִּדְמָמָה מְשַׁוַּעַת –
הַבַּיְתָה,
הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.

וּרְאִיתֶם אֶת דְּמוּתִי בֶּעָנָן הַנּוֹסֵעַ
וּרְאִיתֶם אֶת דְּמוּתִי בְּאוֹר יוֹם הַגּוֹוֵעַ
וְקוֹלִי יִרְדָּפְכֶם, לֹא נֻחַם לֹא רוֹגֵעַ –
הַבַּיְתָה,
הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.
ממזרח ומים ומכל האפסיים
מכפי ישימון ומנבך המים
בוערים לבבות, מושטות הידיים.
הביתה.
הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.

ומה אש הרובים ואימת בור הכלא
מחשכי מצולה ושיני צור הסלע
ונשמת יהודי שבוית קול הפלא.
הביתה.
הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.

ועטור עשב-ים לראשי כמקלעת
בעיניים כבויות מצניעות את הלהט
אתרפק על החוף בדממה משועת.
הביתה.
הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.

וראיתם את דמותי בענן הנוסע
וראיתם את דמותי באור יום הגווע
וקולי ירדפכם לא נוחם לא רוגע.
הביתה.
הביתה, הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.


 פרטים נוספים


בית נוסף

[כפי שזכור לשרה קריב]

אִם אָמוּת בַּסְּפִינָה הַתּוֹעָה הַנּוֹדֶדֶת
גְּוִיָּתִי הֻשְׁלְכָה אֶל תְּהוֹם הַנֶּחְרֶדֶת
עוֹד אָשׁוּב בְּדַרְכִּי הָאַחַת הַמְּיֻחֶדֶת –
הַבַּיְתָה,
הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.


[כפי שזכור למילן הרן]

אִם אָמוּת בַּסְּפִינָה הַתּוֹעָה וְנוֹדֶדֶת,
גְּוִיָּתִי מֻשְׁלָכָה לַתְּהוֹם הַנֶּחְרֶדֶת
עוֹד תַּמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ הָאַחַת, הַמְּיֻחֶדֶת
הַבַּיְתָה,
הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.
[כפי שזכור לשרה קריב]

אם אמות בנכר התועה הנודדת
גוויתי הושלכה לתהום הנחרדת
עוד אשוב בדרכי האחת המיוחדת –
הביתה,
הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.


[כפי שזכור למילן הרן]

אם אמות בספינה התועה ונודדת,
גווייתי מושלכה לתהום הנחרדת
עוד תמשיך בדרכה האחת, המיוחדת
הביתה,
הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.
ביצוע: שושנה דמארי
עיבוד: משה וילנסקי

עיבוד וניצוח: משה וילנסקי (תזמורת קול ישראל ורביעיית גברים)



על השיר

השיר נכתב ב-1945 בהשפעת אֵימי המלחמה וזוועות השואה. בשנת 1948 שרה שושנה דמארי את השיר באוזני אלפי יהודים במחנות העקורים בקפריסין, בימי העליה הבלתי-לגלית. (מתוך החוברת המצורפת לאוסף משירי שושנה דמארי "מכלניות עד אור").


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

מספר יוסי קפלן:

אבי זלמן קפלן ז"ל איבד את משפחתו בשואה, עבד במשך ארבע שנים בעבודות פרך במחנות אושוויץ, בונה, גרוס-רוזן, לינץ ומטהאוזן, ועבר שבעה מדורי גיהינום שהדעת אינה מסוגלת לקבל. הוא השתתף ב"צעדת המוות" שבסופה הגיע למחנה ההשמדה הידוע לשמצה ביותר, מחנה אבנזה באוסטריה.

בתאריך 6 במאי 1945 שוחררו מהמחנה שרידי האסירים על ידי הצבא האמריקאי. כשהשתחרר מהמחנה עבר תהליך החלמה ועשה את דרכו לעבר מילאנו באיטליה, שם הצטרף לבריגאדה היהודית וביודעו 5 שפות שימש כמתורגמן לאנשי הסוכנות היהודית ולאנשי המוסד לעלייה ב' בראשות אשר בן נתן במחנה העקורים וניצולי השואה היהודיים. לאחר חודש ימים הועבר למחנה נוסף על יד נונאנטולה באיטליה ועזר לשליחים מארץ ישראל במלאכתם החשובה עם ניצולי השואה.

שם בנונאנטולה על יד "וילה אמה" הופיעה בפניהם נציגה חשובה מארץ ישראל, הזמרת שושנה דמארי, ששרה לכבודם שני שירים חדשים מרגשים ביותר עם הרבה משמעויות:

  • "הביתה" של אהרון אשמן וידידיה אדמון
  • "כלניות" של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי.

אבי שמיעט לספר על התלאות הרבות שעבר בשואה, הזכיר לאורך השנים את ההתרגשות העצומה שעברה עליו ועל הנוכחים כששמעו את שושנה דמארי שרה את שני השירים המיוחדים ומלאי הסִמליות.

תגיות

יום הזיכרון לשואה ולגבורה   מסע ונדודים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם