|
מילים: צבי בן־יוסף לחן: צבי בן־יוסף יֵשׁ לִי כִּנֶּרֶת מֵיתָרִים אַלְפַּיִם
שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ, אֶשֶׁד וְשָׁמַיִם. יֵשׁ לִי כִּנֶּרֶת שִׁבְעָתַיִם צְלִיל עַל כָּל מֵיתָר שֶׁל עֶצֶב וְשֶׁל גִּיל. אַף יֵשׁ לִי קֶשֶׁת בָּרָקִיעַ, קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וּמִתְלַחֶשֶׁת הִיא כָּל זִיו שֶׁל צֶבַע וְגָוָן; הֵן יֵשׁ לִי קֶשֶׁת שִׁבְעָתַיִם קוֹל: מֵרֵאשִׁית-שַׁחַר וְעַד תֹּם הַכְּחוֹל. אָבִיב כִּי בָּא, תִּקְוָה לִי אֲנַגֵּנָה וַעֲלוּמִים יִגְלֹשׁוּ הַיַּרְדֵּנָה, אַךְ סְתָו כִּי בָּא: תּוּגַת הַדְּמִי יִשְׁזֹר, יִדֹּם שִׁירִי, יָנוּם מֵיתָר מִכְּפוֹר. לָךְ הַכִּנֶּרֶת מֵיתָרִים אַלְפַּיִם, שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ, אֶשֶׁד וְשָׁמַיִם, לָך הַכִּנֶּרֶת שִׁבְעָתַיִם צְלִיל עַל כָּל מֵיתָר שֶׁל עֶצֶב וְשֶׁל גִּיל. אֲזַי יָבוֹא אָבִיב וּנְנַגֵּנָה וַעֲלוּמִים נִגְלֹשָׁה הַיַּרְדֵּנָה וְלֹא דְּמָמָה, וְלֹא עוֹד עֶצֶב סְתָו; יִזְרַח שִׁירִי, שִׁירֵנוּ גַּם יַחְדָּיו. לָנוּ כִּנֶּרֶת מֵיתָרִים אַלְפַּיִם, שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ, אֶשֶׁד וְשָׁמַיִם, אוֹתָהּ כִּנֶּרֶת, שִׁבְעָתַיִם צְלִיל... אוּלָם עַל כָּל מֵיתָר עֶדְנָה, חֶדְוָה, רִנָּה וָגִיל... |
|



