|
מילים: יצחק יצחק לחן: צבי בן־יוסף כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא
עַל כֵּן, יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ. כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא וְיִתָּכֵן – בְּרוֹמָא נִפָּגֵשׁ. שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקַּתֶדְרָלָה, כִּכַּר סַן-פֶּטֶר שֶׁל הַוַּתִּיקָן, הָאַפִּיפְיוֹר וְכָל הַקַּרְדִינָלִים אֵינָם חוֹלְמִים אֲפִלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי סַבְּרֶס מִכְּנַעַן, רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל. עוֹשִׂים טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם אֶל שַׁעַר טִיטוּס בַּחֲצוֹת הַלֵּיל! וְתַחַת שַׁעַר טִיטוּס, בְּצֵל הָעַתִּיקוֹת תִּפְרַחְנָה נְשִׁיקוֹת – מַה יֵּשׁ עוֹד לְחַכּוֹת? הוֹי, טִיטוּס, טִיטוּס לוּ אַתָּה רָאִיתָ, לְמִי טְרִיּוּמְף, לְמִי שִׁירֵי הַלֵּל! עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁאַתָּה בָּנִיתָ, זוּג מְאֹהָב מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל! עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁכְּבוֹד הָאִימְפֵּרָטוֹר אָז בָּנִיתָ, זוּג חַיָּלִים דַּוְקָא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. |
 |
|
|
|||||||||||||||||||||||||
