מילים: יצחק שנהר
לחן: שלום פוסטולסקי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1926/27
|
איאן וולפורד  |
יוסף גולנד 
מקור: תקליטון מס' 701 בחברת "אחוה"
במקור הוקלט על קרטון מצופה בחומר הנקרא "שלאק". במארז התקליטורים, רצועה מס' 1 בתקליטור מס' 11.
נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 21.10.1951
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתשנת הקלטה: 26.1.1965
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתגאולה גיל 
ליווי: להקת אורנים צבר
שנת הקלטה: 1960
מקור: התקליט Folk Dances of Israel, מס' LP 204 בחברת Menorah
מורט פרימן 
שנת הקלטה: 1950
מקור: תקליטון the folk dancer MH 1150A
תודה לאבי תדמור
מארק אולף  ביצוע:
משה נתנזון 
שנת הקלטה: 1945
השיר הראשון במחרוזת הורה. אחריו "הורה מדורה" ו"חולו מחול ההורה".
תודה ל"סטריאו ומונו" על ההקלטה.
נכלל בתקליט: ארץ ישראל בשיר Sing Palestine - משה נתנזון Moshe Nathansonמקהלת הפועלים על שם צדיקוב 
שנת הקלטה: 9.12.1951
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת הפועלים תל-אביב 
ניצוח: ישראל ברנדמן
שנת הקלטה: 15.11.1955
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חנה קיפניס 
ליווי: התזמורת הפילהרמונית הישראלית [עד קום המדינה: הארץ-ישראלית]
שנת הקלטה: 1935
מקור: תקליטון 1130 בחברת "לוקרפון" בגרמניה, צד שני; על הצד גם: 738
במארז התקליטורים: קטע מס' 14 בתקליטור מס' 8.
נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938מקור: סדרת תקליטונים בחברת ASP (ארצות הברית)
ביצוע כלי (אקורדיון)
תודה לאבי תדמור
ניצוח: היינץ פרוידנטל
שנת הקלטה: 13.11.1953
קהל משתתפי "ניגוני עין חרוד"  ביצוע:
מפסקול הסרט 
הגלגול הרוסי של השיר, מתוך הסרט "מחפשי האושר" (ברוסית "איסקאטיילי סצ'אסטיה").
רות גורדון, יהודית דורון, ימימה טשרנוביץ' - אבידר, נחמה מיוחס (זילברשטיין) 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
השיר נכתב והולחן בארץ, אולם התגלגל לרוסיה, עובד על-ידי המלחין איסאק דונאייבסקי וכיכב בסרט Искатели счастья ("מחפשי האושר") של הבמאי ולאדימיר קורש-סאבלין מ-1936. בין השירים בסרט היה Еврейская комсомольская ("שיר נוער יהודי") למנגינת "קומה אחא". על המוזיקה לסרט כולו חתום המלחין הרוסי היהודי דונייאבסקי, ומכאן הבלבול שהוא מלחין השיר וכן ייחוס השיר בארץ ל"עממי רוסי".
אז איך נדדה המנגינה לרוסיה? לפי אחת הגרסאות, נוטשי "גדוד העבודה" בהנהגת מנחם אלקינד, אשר הקימו בחצי האי קרים קומונה בשם "וויו נובה", הם שהביאו איתם את "קומה אחא" מהארץ. מאוחר יותר כשנוצר הסרט "מחפשי האושר" הסיטו מחבריו את ההתרחשות מחצי האי קרים לבירוביג'אן ולקולחוז, ולקומונה קראו "השדה האדום". האירועים שבסרט הם בדויים ומטרתם לשכנע את היהודים לעבור לאזור האוטונומי שיועד להם - בירוביג'אן.
גרסה שונה מעט ופרטים נוספים על השיר הרוסי מביא חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ':
אולי באופן מפתיע, מופיע שיר זה בשירונים רוסיים כשיר רוסי לכל דבר. שם לשיר מספר שמות: Рыбацкая ("שיר דייגים"), Еврейская комсомольская ("שיר הקומסומול היהודי") וגם לפי מילות הפתיחה לשיר "במקום הדַּיִג, ליד הנהר". לגבי יוצריו: רשום בהם כי המלחין הנו איסאק דונאייבסקי, ואילו מחבר המילים הנו ו. ווֹלזֵ'נין.
ובאמת איך אפוא התגלגל השיר לרוסיה והכיצד הפך לשיר רוסי?
על אפיזודה מעניינת הקשורה לשיר "קומה אחא" כתב מ. סמך - אולי מרדכי סבר [על פי השערת מאיר נוי] - במאמר בעיתון "על המשמר" מתאריך 10.8.1945 בשם "דונאיבסקי (הקומפוזיטור הסובייטי):סחה לי חברה מקיבוץ אפיקים: ... בערב ההוא, כשבקבוצתנו סיירו שליחי הסובייטים פטרנקו ומיכאילוב מטעם ליגה ו', נערכה מסיבה נאה לכבודם. ושבעתיים נעם להם ש"בתוך עמם ישבו", כי מרבית חברי הקיבוץ שומעים רוסית. כטוב לבם בכיבודים, השמיעו להם חברינו בין השאר גם שירים עבריים ורוסיים, ואחד השליחים אמר: "ועכשיו אשמיע לכם שיר דייגים מפינה מרוחקת בברית המועצות שלא שמעתם אותו עדיין". תרגומו בערך כך:
בדוגית על הנהר
דייגים מושכים מכמר
בשיפוע הדגה
כגוש כסף מבריקה.המנגינה הייתה בדיוק "ההורה" של ש. פוסטולסקי על המילים של י. שיינברג:
קומה אחא, סובה סוב,
אל תנוחה, שובה שוב, וכו'...ומה גדלה הפתעת המזמר כשנודע לו כי כבר יותר מ-15 שנה שרים את המנגינה הזאת מדן ועד באר שבע. איך נתגלגל הניגון מהתם להכא, או מהכא להתם? מי ראשון ומי שני כאן?
והנה באחד הימים ביקרתי אצל ידידי המוסיקאי מ. ב [משה ביק] וכששאלתיו, כיצד זה שרים את המנגינה האחת אך בתוכן ובשם אחר גם ברוסיה וגם בא"י, הוציא האחרון את ספר שיריו של י. דונאייבסקי והצביע על השיר הזה המכונה "שיר הדייגים" מאת וולז'נין, העיבוד המוסיקלי מאת י. דונאייבסקי. הספר הופיע בהוצאת מוסגיז בשנת 1937. ובכן: עיבוד מוסיקלי שהופיע שנים רבות אחרי פרסום מנגינת ש. פוסטולסקי בארץ. זהו עכשיו אחד השירים הנפוצים בברית המועצות, והוא הופיע בסרט על נושא יהודי (שהוקדש כנראה, לעיירה היהודית ואולי להתיישבות בבירוביג'ן) בשם "מחפשי האושר". לא הוברר עדיין איך הגיעה מנגינה זו לדונאייבסקי...
בחוברת "שירי מקהלה" (ספר שני, הוצאת מרכז לתרבות ולהסברה תשי"ג) כותבים העורכים (ש' קפלן וב' פינטוס) הערה לשיר הנ"ל: "בהזדמנות זו מן הראוי למלא חובה כלפי הקומפוזיטור המנוח ולהביא לידיעת הציבור שהמנצח צ. קומפאנייץ ששהה בארץ ב-1927 לקח עמו בחזרה ל-ס.ס.ס.ר את השיר "קומה אחא" ומאז אנו זוכים לשמעו כשיר "בירובידז'ני" ברדיו מוסקבה וקיוב..."
דרך צבי קומפאנייץ הגיע אפוא השיר אל דונאייבסקי וכך לתוך הסרט Искатели счастья ("מחפשי האושר"), שאכן עוסק בהתיישבות היהודית בבירובידג'אן. אגב, באותו הסרט מופיע שיר נוסף שיש לו ביטוי בזמר העברי בתרגומה של צילה דגן: "שירת הזמיר" (= "רק לבי לי, לב הנערה, לא אדע העמך שלום. על הנחל לא לשווא שר, לא לשווא שר הזמיר"). הפעם זהו לחן "אמיתי" של דונאייבסקי למלים של ו. וולז'נין. [ניתן לשמוע עיבוד משותף לשני השירים בביצוע מקהלת אוניברסיטת "ייל" - זֶמֶרֶשֶׁת]
על פי הספר "שיר שיר עלה נא" (תולדות הזמר העברי) מאת נתן שחר (מודן, 2006) הקומפוזיטור זינובי קומפאנייץ חזר מהארץ לבריה"מ בשנת 1932. לדברי ד"ר אלון שב בהרצאה על רביעיית מיתרים של קומפאנייץ, צבי קומפאנייץ שעזב את הארץ בתחילת שנות השלושים איננו זינובי (1987-1902, שאולי גם שמו העברי צבי) אלא דודו גרגורי איזקוביץ' (יליד 1881, עלה לארץ עם תאטרון "הבימה" בשנות העשרים, בעלה של שחקנית "הבימה" נחמה ויניאר).
רינה שץ (הקלטה לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן, קלטת 21, צד א, תזמון 14:30) מספרת כי זהו שירו הראשון של שלום פוסטולסקי, שהיה שכן שלהם בצריף, וכי חיבר את השיר כשעדיין לא ידע לקרוא תווים. מי שרשם עבורו את המנגינה הוא משה כרמי. אליהו הכהן מספר מפיה כי הלחן חובר כבר ב-1926 או 1927, והנוסח ש"ירד לרוסיה" היה נוסח מוקדם של הלחן לפני שנערכו בו שינויים קלים לצורך התאמה למילים. לאחר דברי אליהו, ביצוע השיר בפי מקהלת המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי בניצוח רון זרחי בליווי מאשה אדלסון בפסנתר בעיבוד משה זורמן.
עוד על השיר:
- שמואל רבינוביץ' בן ה-96 מנגן את השיר בגרמושקה
- להקת הבללייקות הרוסית "וולגה" מבצעת את הלחן בסרט "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" (Indiana Jones and the Kingdom of the Chrystal Skull) משנת 2008.
- בברית המועצות הותאם לחן השיר להמנון נמל תל אביב (לפי אליהו הכהן, בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב, עמ' 120).
- הריקוד לשיר חובר ע"י רבקה שטורמן.
- ביצוע תזמורתי של Carnegie "pop" orchestra בניצוח זיגפריד לנדאו בעיבוד יואל חיות ו/או אריק צייזל [Eric Zeisl] מתוך האופרה To the promised land. [כיום זמין להאזנה מבניין הספרייה הלאומית בלבד]
- בבתי כנסת שונים ברחבי הארץ נהוג לשיר במנגינה זו את "אל אדון" (בשחרית של שבת); לא ידוע מתי החלה מסורת זו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד למקהלה מעורבת מאת פוסטולסקי עמ' 79 מתוך שירה עובדת
תווים: הלל אילת
מחרוזת הורות מעובדת בידי אהרן שפי. מכילה עיבודים להורות הבאות:
- קומה אחא
- ארצה עלינו
- קדימה הפועל
- הורה סחרחורת
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
גלוית דואר מבריה"מ. צילום של הגלויה הופיע במקור לא ידוע שאותו צילם צבי מלר, חבר קיבוץ עין החורש, ושלח לאליהו הכהן. הכהן העביר סריקה של הצילום לזֶמֶרֶשֶׁת.
בצד אחד של הגלויה (כאן התמונה העליונה) מופיעה הכותרת "שיר הקומסומול היהודי - שיר דייגים" מהסרט "מחפשי האושר", משמאלה תמונתו של איסאק דונאייבסקי ולמטה תווי השיר (מנגינת הגרסה הרוסית של "קומה אחא").
בצד השני של הגלויה (כאן התמונה התחתונה) כותרת גלוית דואר "שיר דייגים" מהסרט "מחפשי האושר". מילים: וולז'נין, מוסיקה: עיבוד איסאק דונאייבסקי. משמאל למטה מילות השיר.