שיר בוקר

אוֹר אוֹר! מַה זֶּה שָׁם? שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. הַפְּרָחִים נָשְׂאוּ רֹאשָׁם צִפֳּרִים פָּרְשׁוּ כְּנָפַיִם. אוֹר, הַשֶּׁמֶשׁ קָם! אוֹר אוֹר! מַה זֶּה שָׁם? שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. הַסְּנָאִים זָקְפוּ זְנָבָם וְהַצְּבִי הֵרִים קַרְנַיִם. אוֹר! הַשֶּׁמֶשׁ קָם! אוֹר! אוֹר! הַשֶּׁמֶשׁ קָם שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. הַסּוּסִים אֶל מַחְרַשְׁתָּם נִרְתְּמוּ, יָצְאוּ בִּשְׁנַיִם, אוֹר, הַשֶּׁמֶשׁ קָם! אוֹר! אוֹר! שֶׁמֶשׁ קָם שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. יֶלֶד נָם, חֲלוֹם חָלַם, וּפִתְאוֹם פָּקַח עֵינַיִם, אוֹר, הַשֶּׁמֶשׁ קָם!אור אור! מה זה שם? שמש בשמיים. הפרחים נשאו ראשם ציפורים פרשו כנפיים. אור, השמש קם! אור אור! מה זה שם? שמש בשמיים. הסנאים זקפו זנבם והצבי הרים קרניים. אור! השמש קם! אור! אור! השמש קם שמש בשמיים. הסוסים אל מחרשתם נרתמו, יצאו בשניים, אור, השמש קם! אור! אור! שמש קם שמש בשמיים. ילד נם, חלום חלם, ופתאום פקח עיניים, אור, השמש קם!