עמוס דינור מספר על עצמו:

כיום אני פרופסור אמריטוס (גמלאי) בפקולטה לחקלאות, בתחום הגנת הצומח, ועדיין עוסק במחקר.

נולדתי בווינה, אוסטריה, 1934, להורים פעילים בתנועה הציונית. סבי מצד אמי, היה מורה לעברית וממחיי השפה העברית בפשמישל, פולין. אבי למד בווינה בבית המדרש למורים עבריים ולימד עברית בווינה.

עלינו ארצה ב-1935. גרנו שנה באחוזה, ואבא לימד מקצועות עבריים בנשר.
המשכנו שמונה שנים בקיבוץ גבת. אבא היה מנהל בית הספר המשותף ברמת דוד גבת. בגבת הייתי בקבוצת גיל עם גרשון ויינר (מאוחר יותר, ישראלי), בנה יחידה של פניה ברגשטיין, שאותה הכרתי אז. גרשון היה חברי הטוב ביותר. הוא נפל במלחמת ששת הימים.

משם עברנו לקרית עמל. אבא המשיך ללמד עברית, תנ"ך, יהדות וציונות וניהל את בית הספר העממי. בקרית עמל סיימתי את לימודי היסודי ואת לימודי התיכון במחזור הראשון שלו. המשכתי באוניברסיטה העברית בביולוגיה ואח"כ בחקלאות. למדתי לתואר שני ולתואר שלישי בפקולטה לחקלאות. לימדתי הגנת הצומח בפקולטה במשך קרוב ל-50 שנה, וכן בקורסים שונים במדרשת רופין ובמכללת תל חי. היה לי קשר הדוק עם אנשי ההתיישבות העובדת גם במחקר וגם בהוראה.