נפרדים מעזריה אלון
19/1/2014

עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, חתן פרס ישראל, ומי שהשאיר אחריו מורשת חינוכית, סביבתית ותרבותית מפוארת, הלך מאיתנו בגיל 95.

אביתר מזֶמֶרֶשֶׁת, אשר שבשנים האחרונות הקליט את עזריה בשירים שזכר מילדותו ונעוריו, מספר:

שישה מפגשי הקלטה ערכתי עם עזריה אלון (בין השנים 2009-2013). בכל הקלטה הוא הפתיע אותי עם עוד סֵט של שירים נשכחים שהוא אגר במוחו הקודח: תרגומי משוררים עתיקים לשירים קלאסיים, לחנים מוקדמים ולא ידועים לשירי ביאליק, גורדון וטשרניחובסקי, שירים מביה"ס היסודי (שנות העשרים!), שירי המחנות העולים, שירי רחוב, פיוטים ועוד ועוד חומרים שרק יליד 1918 יכול לזכור ולדעת. 
 
באוגוסט האחרון, כשנפגשנו בפעם האחרונה, הגעתי עם רשימת שירים עלומים והצלחנו לפצח עוד שלוש-ארבע תעלומות שיישמרו עכשיו במאגר המתועד של הזמר העברי המוקדם.
 
כמעט 70 שנה הפרידו בינינו, אבל כנראה שהשירים חיברו ויצרו בינינו הערכה הדדית וקשר נהדר שהביאוני לנסוע אליו פעם אחר פעם ולבלות ערב שלם במחיצתו כשהוא שָׁר ואני מקשה.
כל שיר נשכח שאני יודע לשיר, אני זוכר ממי למדתי אותו. כך שמור אצלי קרדיט לעזריה עבור למעלה מ-50 שירים ששמעתי והקלטתי רק מפיו.
 
יש *המון* שירים יפים, אבל אם אצטרך להצביע על חמישה מיוחדים שהקלטתי אתו:
1. שיר "עידוד" עלייה
2. פרסומת מולחנת מהעיתון
3. השיר עם הכי הרבה "לא"
4. הגרסה הלא-מצונזרת של "צימרמן"
5. פשוט שיר יפה
6. וגם: עזריה קוטף רקפות?
 
אני מודה על הזכות שהייתה לי. אֲבָרֵךְ את זכרו.
 
 
 
בתמונה: עזריה אלון, אביתר כהן, רות (אשתו של עזריה) - ינואר 2012. 
צילום: איל רונאל

 


לכל החדשות »

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: