השבועה (תרגום לא ידוע)

העתקת מילות השיר

יָדֵינוּ מִזְרָחָה נָרִים וְנִשָּׁבָעָה בְּדֶגֶל צִיּוֹן וְאֶרֶץ הָעַם בְּכָל מַשְׂאַת נַפְשֵׁנוּ הָאַדִּירָה וְנָאוָה בְּחַרְבֵּנוּ הַשְּׁבוּרָה וּרְווּיָה מִדָּם בְּתוֹלֵדַת יָמֵינוּ שֶׁהִנֵּה נִכְתָּבָה בְּדִמְעוֹת עֵינֵינוּ וְּבְשֶׁטֶף שֶׁל דָּם בַּכֹּל נִשָּׁבַע כִּי אָהוֹב נֹאהָבָה וּבְאֹמֶץ נִלָּחֵם בְּעַד חֵרוּת הָעַם נִשְׁבַּעְנוּ לְנַתֵּק בִּכְלִי נְחֻשְׁתֵּנוּ שֶׁאָסַר יָדֵינוּ וּפָצַע הָעָר (עָר = אויב, שונא) לִפְרֹק מֵעָלֵינוּ אֶת עוֹל לוֹחֲצֵינוּ לַעֲזֹב גָּלוּתֵנוּ הַכּוּר הַצַּר שְׁבוּעַת אַהֲבָה וְאֵמוּן פֹּה נִשָּׁבַע שֶׁלֹא נַשְׁלִיכָה הַחֶרֶב מִיָּד עַד כִּי נִמְצָא לְעַמֵּנוּ מַרְגּוֹעַ וּבְאַרְצוֹ חָפְשִׁי הוּא יִחְיֶה לְבַד וְאִם נִגְזַר שֶׁנָּמוּת בְּעֶצֶם פָּעֳלֵנוּ וּלְפָנֵינוּ הַדֶּרֶךְ יִשָּׁאֵר עוֹד רַב אֲזַי עַל בָּנֵינוּ נַאֲצִיל אֶת רוּחֵנוּ שֶׁהֵמָּה תַּחְתֵּינוּ יֵלֵכוּ בַּקְּרָבידינו מזרחה נרים ונישבעה בדגל ציון וארץ העם בכל משאת נפשנו האדירה ונאווה בחרבנו השבורה ורוויה מדם בתולדת ימינו שהינה נכתבה בדמעות עינינו ובשטף של דם בכל נישבע כי אהוב נאהבה ובאומץ נילחם בעד חירות העם נשבענו לנתק בכלי נחושתנו שאסר ידינו ופצע הער לפרוק מעלינו את עול לוחצינו לעזוב גלותינו הכור הצר שבועת אהבה ואמון פה נישבע שלא נשליכה החרב מיד עד כי נמצא לעמנו מרגוע ובארצו חופשי הוא יחיה לבד ואם נגזר שנמות בעצם פעלנו ולפנינו הדרך יישאר עוד רב אזיי על בנינו נאציל את רוחנו שהמה תחתינו ילכו בקרב
מילים: יהושע פלוביץ
תרגום: לא ידוע
לחן: אברהם משה ברנשטיין

יָדֵינוּ מִזְרָחָה נָרִים וְנִשָּׁבָעָה
בְּדֶגֶל צִיּוֹן וְאֶרֶץ הָעַם
בְּכָל מַשְׂאַת נַפְשֵׁנוּ הָאַדִּירָה וְנָאוָה
בְּחַרְבֵּנוּ הַשְּׁבוּרָה וּרְווּיָה מִדָּם

בְּתוֹלֵדַת יָמֵינוּ שֶׁהִנֵּה נִכְתָּבָה
בְּדִמְעוֹת עֵינֵינוּ וְּבְשֶׁטֶף שֶׁל דָּם
בַּכֹּל נִשָּׁבַע כִּי אָהוֹב נֹאהָבָה
וּבְאֹמֶץ נִלָּחֵם בְּעַד חֵרוּת הָעַם

נִשְׁבַּעְנוּ לְנַתֵּק בִּכְלִי נְחֻשְׁתֵּנוּ
שֶׁאָסַר יָדֵינוּ וּפָצַע הָעָר (עָר = אויב, שונא)
לִפְרֹק מֵעָלֵינוּ אֶת עוֹל לוֹחֲצֵינוּ
לַעֲזֹב גָּלוּתֵנוּ הַכּוּר הַצַּר

שְׁבוּעַת אַהֲבָה וְאֵמוּן פֹּה נִשָּׁבַע
שֶׁלֹא נַשְׁלִיכָה הַחֶרֶב מִיָּד
עַד כִּי נִמְצָא לְעַמֵּנוּ מַרְגּוֹעַ
וּבְאַרְצוֹ חָפְשִׁי הוּא יִחְיֶה לְבַד

וְאִם נִגְזַר שֶׁנָּמוּת בְּעֶצֶם פָּעֳלֵנוּ
וּלְפָנֵינוּ הַדֶּרֶךְ יִשָּׁאֵר עוֹד רַב
אֲזַי עַל בָּנֵינוּ נַאֲצִיל אֶת רוּחֵנוּ
שֶׁהֵמָּה תַּחְתֵּינוּ יֵלֵכוּ בַּקְּרָב
ידינו מזרחה נרים ונישבעה
בדגל ציון וארץ העם
בכל משאת נפשנו האדירה ונאווה
בחרבנו השבורה ורוויה מדם

בתולדת ימינו שהינה נכתבה
בדמעות עינינו ובשטף של דם
בכל נישבע כי אהוב נאהבה
ובאומץ נילחם בעד חירות העם

נשבענו לנתק בכלי נחושתנו
שאסר ידינו ופצע הער
לפרוק מעלינו את עול לוחצינו
לעזוב גלותינו הכור הצר

שבועת אהבה ואמון פה נישבע
שלא נשליכה החרב מיד
עד כי נמצא לעמנו מרגוע
ובארצו חופשי הוא יחיה לבד

ואם נגזר שנמות בעצם פעלנו
ולפנינו הדרך יישאר עוד רב
אזיי על בנינו נאציל את רוחנו
שהמה תחתינו ילכו בקרב



על השיר

 נוסח זה נדפס בכתב העת "החיים והטבע" שנה א' גליון 31 , א' אלול תרס"ה , 19 באוגוסט [לפי הלוח הגרגוריאני]/1 בספטמבר [לפי הלוח היוליאני], טורים 982 - 983 של הכרך, במסגרת "מכתב ז'/ח'" [חלק 7- 8] של הכתבה בהמשכים "הקונגרס" [הציוני השביעי] בחתימת "ל'ק ציון" [כך, כנראה שם עט], שתיאר את היום הרביעי בקונגרס [כלומר 30.7.1905]. וכך מוצג שם השיר:

"ועוד שיר יפה וחדש אחד, שיר "השבועה", שאני מוסר לכם, חברים, בעברית למען תשירו, אותו במנגינה הידועה" ... השיר הזה עם מנגינתו עושים רושם חזק מאוד. ביותר שרים אותו הפועלים, העובדים כל הימים עבודה קשה ונפשם ולבם לציון. אבל יחד עם הפועלים, שהיו על הקונגרס (שמם "פועלי ציון") שרו אותו כל הנאספים, כל הציורים והאורחים שרו אותו יחד, שתיים ושלוש, ולא עייפו". 

בעל הכתבה סבר אפוא שהשיר היה חדש ב1905, אף כי לפי עדויות אחרות השיר זומר כבר בקונגרס הקודם ב1903.

 איתור: יוסף גולדנברג

ראו את השיר בתרגום לוינסון ושם עוד פרטים והפניות.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 28.10.2023 23:51:06


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: