שִׁיר נָשִׁירָה בַּהִלּוּלָה
מְחָא כַּפַּיִם הַךְ בַּתֹּף
סֹב נָסֹבָּה חוּל נָחוּלָה
הוֹרָה עַד אֵין סוֹף
הִתְלַכְּדוּ חֶבְרַיָּא יַחַד
שֶׁכֶם יָד אֶל יָד
פֹּה כָּל סוּלְיָה קוֹדַחַת
הוֹרָה אֵשׁ תּוּקַד
הַי
הַשַּׁרְשֶׁרֶת מִשְׁתַּרְשֶׁרֶת
הוֹרָה אֵשׁ תּוּקַד
הַשַּׁלְשֶׁלֶת מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת
הוֹרָה אֵשׁ תּוּקַד
חוּל וָסֹב בְּקֶצֶב
עַד יָפוּג כָּל עֶצֶב
הָלְאָה פֶּגַע וְכָל יֶגַע
דַּאֲגַת מָחָר
הַנִּצָּחוֹן כִּי יָבוֹא הַנִּצָּחוֹן X2שיר נשירה בהילולה
מחא כפיים הך בתוף
סוב נסובה חול נחולה
הורה עד אין סוף
התלכדו חבריא יחד
שכם יד אל יד
פה כל סוליה קודחת
הורה אש תוקד
הי
השרשרת משתרשרת
הורה אש תוקד
השלשלת משתלשלת
הורה אש תוקד
חול וסוב בקצב
עד יפוג כל עצב
הלאה פגע וכל יגע
דאגת מחר
הניצחון כי יבוא הניצחון X2
מילים: מוריס וינצ'בסקי
עברית: לא ידוע לחן: עממי יידי כתיבה (בשפת המקור): 1890
|
![]() רמי בן יוסף 
שנת הקלטה: 1.8.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
על השיר
נוסח עברי לשיר היידי "אלע ברידער". האזינו לשיר היידי בביצוע להקת הKlezmatics.
המקור היידי הוא עיבוד של שירו של מוריס וינצ'בסקי, אחדות, שפורסם לראשונה בעתון האנארכיסטי ארבעטער פריינד, לונדון, 29 אוגוסט, 1890. בשנות ה-20 של המאה ה-20 השיר פורסם על ידי א. ליטווין כשיר עממי תחת הכותר "די קאלעקאטקע". השיר היה פופולרי בקרב חברי הבונד, שנהגו להוסיף בתים--מקור המידע: חנה מלוטק, מיר טראגן א געזאנג, ניו יורק 1972, עמ' 160. הניסוח העברי של ידיעה זו מועתק מאתר הספרייה הלאומית.
רמי בן יוסף למד את השיר בכיתה ו' (1945) מזאב צורנמל.
תרגומים עבריים מאוחרים יותר לשיר:
- הן אחים תמיד היינו, תרגומו של אמתי נאמן, הוקלט בביצוע חבורת שירו שיר בעיבוד וניצוח אריה לבנון (1966)
- כולנו אחים (אתחלתא: הננו אחים כולנו), תרגומו של מארק נתן, נדפס ב"שירי עם יהודיים" בעריכת סקולץ (1971). זה כנראה גם הנוסח שנדפס באנתולוגיה לשירי עם ביידיש, כרך שני, עמ' 162.
- הבה נשירה כולנו שירים, תרגום מילולי, נדפס בסוף "טווס הזהב: אסופת שירי עם ביידיש" (1970)
לחנו של אפי נצר לשיר "למה למה" מושפע בתחילתו מלחן השיר הזה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 19.06.2024 11:35:47
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם