הָבִי לִי שֶׁקֶט מְעַט, נַעֲרָה –
שֶׁאֶתֵּן בָּךְ עֵינַי
וְאֶרְאֶה אוֹתָךְ תְּכֵלֶת וָאוֹר
וָנֹעַם וְחֶסֶד הַרְבֵּה,
שֶׁאָשִׂים רֹאשִׁי בְּחֵיקֵךְ
וְאֶשְׁמַע אֶל לִבֵּךְ הַהוֹמֶה לִי מִתְּהוֹם הָעוֹלָם.
הָבִי לִי שֶׁקֶט בְּחֶסֶד יָדֵךְ הַקְּטַנָּה,
לֵידַע קִרְבָתֵךְ וְלִשְׁכֹּר,
עַל לֹבֶן גּוּפִי תְּלַטְּפִינִי,
לָאוֹר בְּזִיוֵךְ וְלִטְהֹר,
לִשְׁפֹּעַ עָלַי מִטּוּבֵךְ,
טוּב אִשָּׁה רַחוּמָה, אִמָּהִית,
שֶׁיֵּשׁ לָהּ רַב לְהַעֲנִיק
וְאֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת מְאוּם
וְרַק שֶׁנּוֹשֵׂאת הִיא הַכְּאֵב וְהַצַּעַר בַּיְּקוּם
כִּנְשֹׂא הָעוֹלָל הָאִלֵּם.
שֶׁיָּבוֹא בִּי הָאֹשֶׁר הַזֶּה
בְּתִקְוַת פִּרְיוֹנֵךְ הַטּוֹבָה,
שֶׁיְּהֵא עוֹד הָעֹז בְּתוֹכִי לִתְעוֹת עַל יָדֵךְ וְלַחֲלֹם
עַל זֹהַר שְׁבִילִים בַּלֵּילוֹת,
עַל נַהַם הָרוּחַ בָּהָר, –
בּוֹאִי וּשְׁבִי עַל יָדִי וְאִמְרִי לִי: שָׁגִית מְאֹד,
וְרַק שֶׁעָיֵף אַתָּה מִדֶּרֶךְ רַבָּה וְעִקֶּשֶׁת, –
עוֹד יֵשׁ נְהָרָה בַּלֵּילוֹת
וְיֵשׁ יְקִיצָה בַּשְּׁחָרִים
וְעוֹד יֵשׁ שָׁעוֹת בְּרוּכוֹת
שֶׁאָדָם מְחַיֵּךְ לְאָדָם
וּמוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם. –
בּוֹאִי אֵלַי עַל יָדִי, שֶׁאֶרְאֵךְ,
אֲמֻשֵּׁךְ בִּבְשָׂרִי,
כִּי אוּלַי לֹא אֱמֶת בַּמַּרְאֶה,
אוּלַי רַק מָשָׁל בַּמִּשְׁמָע,
וְאוּלַי לֹא אֲנִי הוּא אֲנִי
הָאוֹהֵב אֶת פָּנַיִךְ מְאֹד
וְלֹא אַתְּ הַלּוֹהֶבֶת
כִּסְנֶה מְבֹעָר לְנֶגְדִּי, –
תְּנִי אֹחַז בְּיָדֵךְ הַחַמָּה
כִּי עָצַם בִּי הַפַּחַד פִּתְאֹם,
כִּי אֵין לִי עוֹד זֹהַר אַחֵר מִזֹּהַר גּוּפֵךְ הָאֶחָד
שֶׁשַׁבְתִּי אֵלָיו שִׁיבַת חוֹף נִדָּחִים
מֵאֶלֶף אִיִּים עֲלֵי-יָם
לִבְכּוֹת אֶל תּוֹכוֹ וְלָנוּד.
הָבִי לִי שֶׁקֶט מְעַט,
לוּ רַק שֶׁקֶט מְעַט,
נַעֲרָה...