השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-רוסי Расскажи-ка,масленица ("ספרי לי מאסלניצה"), ללא זיקה למילותיו.
מספר צבי (גרימי) גלעד:
השיר המקורי מושר בחג שמקורו פגאני, המתקיים בחודש מרץ ושבו נפרדים מהחורף ומקבלים את פני האביב. ממנהגי החג: אכילת בצקים ממולאים ומטוגנים (בלינצ'ס) וכן שריפה (או קריעה ופיזור בשדות) של בובת קש המסמלת את אליל החורף. לשיר גרסאות מילים רבות.
במקורות אחדים ביו-טיוב מצויינת אפשרות אחרת - שהשיר הוא שיר עממי קוזאקי, למשל בביצוע של "מקהלת הקוזאקים מהדון", השיר נקרא как в столице петербурге ("כך בבירה פטרבורג") ומצויין שזה שיר מסע קוזאקי.
מוסיף יעקב מזור (בהקלטת צופי שבט "משואות" בארכיון הצליל הלאומי):
את השיר שרנו לפני מלחמת העצמאות ובשנות החמשים כאחד השירים ששרו בריקוד המעגל בו רוקד אחד ובוחר בת זוג, רוקד אִתה ופורש, ואז היא רוקדת ובוחרת בן וחוזר חלילה, ולפי עדות אחת גם שרוהו בריקוד ההורה.
לדברי אורי יעקובוביץ'
היו שהצמידו לגרעין הבסיסי של השיר בתים כגון הבית מ"תה ואורז" של שלונסקי (ר' לעיל בגרסאות מילים) מצבי שביט נודע לו ששרו את השיר ברחובות בשנות ה- 40 ואולי אפילו קודם.
עוד לאותו לחן: "בוקי בוקי" בגרסה לילדים מאת אברהם ברושי.
השורה "לַמּוֹזֵג בַּקְבּוּק אֶחָד, לָאוֹרֵחַ שְׁנַיִם" מושפעת מהשורה "כוסותיים לאורח, כוס אחת לפונדקי" מתוך שירו של אברהם שלונסקי "לפונדק" מתוך ההצגה "בשפל" (1933).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 31.01.2022 01:22:22
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם