הִנֵּה נִכְנָס וּבָא אֲדָר וּכְלָל לֹא הִתְבּוֹנַנְתִּי; לְחַג פּוּרִים הַנֶּהְדָּר עוֹד טֶרֶם הִתְכּוֹנַנְתִּי! אוּלַי אַזְמִין לִי חֲלִיפָה שֶׁל כְּרוּב לְבַן-כְּנָפַיִם אוֹ אֲתַקֵּן מַלְבּוּשׁ קְטִיפָה חָתוּל בְּמַגָּפַיִם? שֶׁמָּא כְּדַאי לִי לְפָחוֹת לָקַחַת רַק תִּלְבֹּשֶׁת כְּשֶׁל רוֹפְאָה אוֹ שֶׁל אָחוֹת עִם יוֹד וְעִם תַּחְבֹּשֶׁת? הַגִּידוּ לִי אַתֶּם אֵיכָה לְהִתְחַפֵּשׂ הַפַּעַם? אֵיפֹה לָקַחַת מַסֵּכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נוֹי וָטַעַם? אֶל כָּל חָכָם, אֶל כָּל אָמָּן הֲרֵינִי מִתְחַנֶּנֶת: אֶתֵּן לָכֶם עוּגַת-הָמָן בִּשְׂכַר עֵצָה הוֹגֶנֶת!הנה נכנס ובא אדר וכלל לא התבוננתי; לחג פורים הנהדר עוד טרם התכוננתי! אולי אזמין לי חליפה של כרוב לבן-כנפיים או אתקן מלבוש קטיפה חתול במגפיים? שמא כדאי לפחות לקחת רק תלבושת כשל רופאה או של אחות עם יוד ועם תחבושת? הגידו לי אתם איכה להתחפש הפעם? איפה לקחת מסכה שיש בה נוי וטעם? אל כל חכם, אל כל אמן הריני מתחננת: אתן לכם עוגת-המן בשכר עצה הוגנת!