לעבודה לכו לכו

העתקת מילות השיר

לָעֲבוֹדָה לְכוּ לְכוּ מִי לָעֵט, לַפֶּלֶךְ מִי לַצִּיּוּר, לַאֲרִיגָה יַחַד לָעֲבֹד נֵלֵךְ בְּצַלְאֵל בְּצַלְאֵל עֲתִידֵנוּ, תִּקְוָתֵנוּ, בְּצַלְאֵל בְּצַלְאֵל תִּקְוַת אַרְצֵנוּ, עַמֵּנוּ. וְעֵת שָׁטִיחַ אֶאֱרֹג חוּטִים חוּטִים יִתְלַכְּדוּ אָז אֲקַוֶּה אֲאַמִינָה כִּי בְּנֵי עַמִּי יִתְאַחְדּוּ [כנראה, פזמון] וְעֵת אֵשֵׁב, אֶטְוֶה צֶמֶר חוּטִים חוּטִים עַל הַפֶּלֶךְ אָז אֶזְכֹּר עַמִּי הַנּוֹדֵד אַלְפֵי שָׁנִים נוֹדֵד הוֹלֵךְ [כנראה, פזמון]לעבודה לכו לכו מי לעט, לפלך מי לציור, לאריגה יחד לעבוד נלך בצלאל בצלאל עתידנו, תקוותנו, בצלאל בצלאל תקוות ארצנו, עמנו. ועת שטיח אארוג חוטים חוטים יתלכדו אז אקווה אאמינה כי בני עמי יתאחדו [כנראה, פזמון] ועת אשב, אטווה צמר חוטים חוטים על הפלך אז אזכור עמי הנודד אלפי שנים נודד הולך [כנראה, פזמון]
מילים: יהושע קנטרוביץ
לחן: לא ידוע

לָעֲבוֹדָה לְכוּ לְכוּ
מִי לָעֵט, לַפֶּלֶךְ
מִי לַצִּיּוּר, לַאֲרִיגָה
יַחַד לָעֲבֹד נֵלֵךְ

בְּצַלְאֵל בְּצַלְאֵל עֲתִידֵנוּ, תִּקְוָתֵנוּ,
בְּצַלְאֵל בְּצַלְאֵל תִּקְוַת אַרְצֵנוּ, עַמֵּנוּ.

וְעֵת שָׁטִיחַ אֶאֱרֹג
חוּטִים חוּטִים יִתְלַכְּדוּ
אָז אֲקַוֶּה אֲאַמִינָה
כִּי בְּנֵי עַמִּי יִתְאַחְדּוּ

[כנראה, פזמון]

וְעֵת אֵשֵׁב, אֶטְוֶה צֶמֶר
חוּטִים חוּטִים עַל הַפֶּלֶךְ
אָז אֶזְכֹּר עַמִּי הַנּוֹדֵד
אַלְפֵי שָׁנִים נוֹדֵד הוֹלֵךְ

[כנראה, פזמון]
לעבודה לכו לכו
מי לעט, לפלך
מי לציור, לאריגה
יחד לעבוד נלך

בצלאל בצלאל עתידנו, תקוותנו,
בצלאל בצלאל תקוות ארצנו, עמנו.

ועת שטיח אארוג
חוטים חוטים יתלכדו
אז אקווה אאמינה
כי בני עמי יתאחדו

[כנראה, פזמון]

ועת אשב, אטווה צמר
חוטים חוטים על הפלך
אז אזכור עמי הנודד
אלפי שנים נודד הולך

[כנראה, פזמון]



על השיר

המנון "בצלאל".

מתוך מלך הילדים: סיפור חייו של לוין קיפניס מאת לאה נאור (2008, בלי ציון המקור לתיעוד), עמ' 120:

[הייתה] הצגה שלמה ובה תפקידים לסולנים: צייר, טווה ואורגת ותפקיד למקהלה. המקהלה של בצלאל שרה את ההמנון בכל הטקסים, ותזמורת המנדולינות של המוסד מלווה אותה. הוא [לוין קיפניס כשלמד ב"בצלאל"] שר בקול צלול: [מובאות מילות השיר, מתחילות בפזמון]

מתוך אדמה, אדם, דם: מיתוס החלוץ ופולחן האדמה במחוזות ההתיישבות מאת גדעון עפרת (1980), עמ' 206:

את מסכת ״בצלאל״ כתב יהושע קנטרוביץ שהוא, ככל הנראה, קרובו של יעקב קנטרוביץ, ראש מחלקת השטיחים של ״בצלאל״ בשנות העשרה. המקהלה: [מובאות מילות השיר, מתחילות בבית; כלומר לפי מקור זה המקהלה שרה את השיר].

עדות על זמרת השיר, ככל שאפשר להבין מחוץ ל"בצלאל" ובלי הפזמון, יש בסיפור התיעודי "יום השילום" מאת י. בן משה, שנדפס בלוח ארץ ישראל לשנת תרס"ח (יצא לאור בתרס"ז, 1907), עמ' 100 עד 104 (עמ' 164 עד 168 בקובץ הסרוק) מתואר כיצד שרות את השיר הזה נערות עובדות. כל בית מובא בנפרד:

[לפני הבית הראשון]: פעמון בית הספר מצלצל, שעת העבודה הגיעה, וכולן כולן ממהרות אל הבית ושרות במקהלה; [לפני הבית השני] נעמה [נערה בת 15 ממוצא תימני] יושבת עתה על יד מכונת האריגה . . . ושרה, הנה יחד עם שאר חברותיה; [לפני הבית השלישי] בחדר הטווייה על יד חדרה יושבת ילדה קטנה, טווה צמר על הפלך ושרה בקול כה נעים, מלא עצבות ותקווה

ככל הנראה, השיר המקוצץ נלקח מהמנון בצלאל וכשזומר מחוץ ל"בצלאל" הוסר הפזמון. לחלופין, ייתכן שקנטרוביץ לקח למסכת שיר קיים שלא היה לו קשר ל"בצלאל" והוסיף לו פזמון.

לחן השיר אבוד.

 



כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 18.01.2023 14:30:21


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: