קראו על "קריה יפהפייה" באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית. הלחן הנוכחי מזוהה שם כ"תימן - מרכז" וניתן להאזין לו בביצועי אברהם פררה, אבנר גדסי, יניב יצחק, ראומה נחום, צדוק צוברי, ברוך יפת, קבוצת בני תימן מקריית אונו. המילים מובאות בספרו של אידלזון "שירי תימן" (עמ' 311) ושם אינו מזהה את המשורר אלא מביא אותו כשיר כ"ב מאת "דוד" (מזוהה בעמ' 303).
ברכה צפירה בספרה "קולות רבים" מביאה באותו לחן את השיר "דלא דלא יא ראשק" (עמ' 84 - 85) וכותבת כי הוא משירת הנשים בתימן, שיר אהבה המושר ערבית (עמ' 39). העדות המוקדמת ביותר על הנחלה לציבור הכללי היא בספר "מתימן לציון" (הוצאת מסדה, תרצ"ח) שם נדפס בעמ' 209 במדור "משירי תימן" בעריכת מנשה רבינא. בעמ' 199 שם כתוב כי "אחד הזמרים העיר שלדעתו אין המנגינה תימנית מקורית. היא מושרת בעיקר בפי הנשים, ואלה אינן מקפידות ביותר על מקוריות מנגינותיהן".
לפי יוסף טובי, "החקר ההשוואתי של הספרות העממית היהודית והמוסלמית בתימן" בתוך "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" כרך כ"ד-כ"ה [תשס"ו-תשס"ז], עמ' 430-429, הלחן קיים גם בקרב תימנים מוסלמים.
האתנומוסיקולוג יעקב מזור:
נראה כי מנשה הראל משתדל לשיר את הפיוט כפי ששמעהו מפי תימנים. ביצועו וכן ביצועים אחרים שונים מן הרישום בתווים, שלפיו שרים את השיר בציבור הישראלי וכפי שגם אני למדתי בנעוריי [סוף שנות הארבעים-ראשית שנות החמישים – זֶמֶרֶשֶׁת]. ייתכן ורושם התווים ניסה להתאים את הלחן התימני המעוטר עם המקצב החופשי לשירת הקהל הישראלי.
הלחן מופיע בהתאמה למילות הפיוט "מה ידידות" בחוברת "זמרו לו" כרך 1 [1955 ניו יורק, בעריכת משה נתנזון], עמ' 15. משה נתנזון הוא שהתאים את המילים. זו חוברת של זמירות שבת לציבור האמריקני.
לביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 08.08.2022 19:40:28
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם