קריה יפהפייה

קִרְיָה יְפֵהפִיָה מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ עִיר נֶאֱמָנָה אַתְּ לְמַלְכֵּךְ וְשָׂרַיִךְ יוֹם אֶזְכְּרָה יִפְעַת רַבַּת צְבָאַיִךְ לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכֹּן חֲצֵרָיִךְ מִי יִתְּנֵנִי נָא אָעוּף כְּמוֹ יוֹנִים אֶשַּׁק אֲבָנַיִךְ אָחוֹן עֲפָרָיִךְ לֹא שָׁקְטָה נַפְשִׁי מִיּוֹם נְדוֹד רַעְיָה מִיּוֹם גְּלוֹת בָּנִים מִבֵּית מְגוּרָיִךְ אַפִּיל תְחִנָּתִי לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם יָקִים שְׁעָרַיִךְ יִבְנֶה דְבִירָיִךְ נִרְאֶה בְּשִׂמְחָתֵךְ כִּימֵי שְׁנוֹת עוֹלָם עֵת בּוֹא יְשׁוּעָתֵךְ לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ אָז תִשְׂמְחִי לָעַד וּבֶטַח תֵּשְׁבִי יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ אָנָא...קריה יפהפייה משוש לעריך עיר נאמנה את למלכך ושריך יום אזכרה יפעת רבת צבאייך לך כלתה נפשי לשכון חצרייך מי יתנני נא אעוף כמו יונים אשק אבנייך אחון עפרייך לא שקטה נפשי מיום נדוד רעיה מיום גלות בנים מבית מגוריך אפיל תחינתי לפני אדון עולם יקים שערייך יבנה דבירייך נראה בשמחתך כימי שנות עולם עת בוא ישועתך לבנות גדרייך אז תשמחי לעד ובטח תשבי יירב שלום בניך מיכל עבריך אנא...
מילים: זכריה אלצ'אהרי
לחן: עממי תימני

המילים
קִרְיָה יְפֵהפִיָה מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ
עִיר נֶאֱמָנָה אַתְּ לְמַלְכֵּךְ וְשָׂרַיִךְ

יוֹם אֶזְכְּרָה יִפְעַת רַבַּת צְבָאַיִךְ
לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכֹּן חֲצֵרָיִךְ

מִי יִתְּנֵנִי נָא אָעוּף כְּמוֹ יוֹנִים
אֶשַּׁק אֲבָנַיִךְ אָחוֹן עֲפָרָיִךְ

לֹא שָׁקְטָה נַפְשִׁי מִיּוֹם נְדוֹד רַעְיָה
מִיּוֹם גְּלוֹת בָּנִים מִבֵּית מְגוּרָיִךְ

אַפִּיל תְחִנָּתִי לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם
יָקִים שְׁעָרַיִךְ יִבְנֶה דְבִירָיִךְ

נִרְאֶה בְּשִׂמְחָתֵךְ כִּימֵי שְׁנוֹת עוֹלָם
עֵת בּוֹא יְשׁוּעָתֵךְ לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ

אָז תִשְׂמְחִי לָעַד וּבֶטַח תֵּשְׁבִי
יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ

אָנָא...
קריה יפהפייה משוש לעריך
עיר נאמנה את למלכך ושריך

יום אזכרה יפעת רבת צבאייך
לך כלתה נפשי לשכון חצרייך

מי יתנני נא אעוף כמו יונים
אשק אבנייך אחון עפרייך

לא שקטה נפשי מיום נדוד רעיה
מיום גלות בנים מבית מגוריך

אפיל תחינתי לפני אדון עולם
יקים שערייך יבנה דבירייך

נראה בשמחתך כימי שנות עולם
עת בוא ישועתך לבנות גדרייך

אז תשמחי לעד ובטח תשבי
יירב שלום בניך מיכל עבריך

אנא...




 פרטים נוספים


ערבית בתעתיק עברי  

 



דלא דלא יא ראשק
לא יסמעוך אהלי
יגזלוך אלחבוק
ויסמסמו חאלי
יא בנת יא ביצ'א
ואלקאצי מצ'א
ואדא מית ביצ'א
ןאבוש מא רצ'א


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

חבצלת רון 
שנת הקלטה: 14.9.1963

בליווי תיפוף בלבד.

הוקלט בגרמניה. צפו בסרטון ההקלטה.



ביצוע:

 

השמיניה לזמר עם 
עיבוד: רפי בן משה
שנת הקלטה: 27.10.1965
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

ביצוע כלי.


ביצוע:

 

שושנה דמארי 
עיבוד: משה וילנסקי
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 18.12.1956
מקור: מהקלטות קול ישראל שדוגטלו בספרייה הלאומית

ניקוי רעשים: עמי ירימי


ביצוע:

 

ראומה עבאס 

ביצוע:

 

חבורת שהם 
שנת הקלטה: 2009

סולן: יורם אגמון

נכלל בתקליטור: ציון חמדתי

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

צאצאי מייסדי רחובות 
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

מנשה הראל (בביוף) 
שנת הקלטה: 28.1.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

קראו על "קריה יפהפייה" באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית. הלחן הנוכחי מזוהה שם כ"תימן - מרכז" וניתן להאזין לו בביצועי אברהם פררה, אבנר גדסי, יניב יצחק, ראומה נחום, צדוק צוברי, ברוך יפת, קבוצת בני תימן מקריית אונו. המילים מובאות בספרו של אידלזון "שירי תימן" (עמ' 311) ושם אינו מזהה את המשורר אלא מביא אותו כשיר כ"ב מאת "דוד" (מזוהה בעמ' 303).

ברכה צפירה בספרה "קולות רבים" מביאה באותו לחן את השיר "דלא דלא יא ראשק" (עמ' 84 - 85) וכותבת כי הוא משירת הנשים בתימן, שיר אהבה המושר ערבית (עמ' 39). העדות המוקדמת ביותר על הנחלה לציבור הכללי היא בספר "מתימן לציון" (הוצאת מסדה, תרצ"ח) שם נדפס בעמ' 209 במדור "משירי תימן" בעריכת מנשה רבינא. בעמ' 199 שם כתוב כי "אחד הזמרים העיר שלדעתו אין המנגינה תימנית מקורית. היא מושרת בעיקר בפי הנשים, ואלה אינן מקפידות ביותר על מקוריות מנגינותיהן". 

לפי יוסף טובי, "החקר ההשוואתי של הספרות העממית היהודית והמוסלמית בתימן" בתוך "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" כרך כ"ד-כ"ה [תשס"ו-תשס"ז], עמ' 430-429, הלחן קיים גם בקרב תימנים מוסלמים.

האתנומוסיקולוג יעקב מזור:

נראה כי מנשה הראל משתדל לשיר את הפיוט כפי ששמעהו מפי תימנים. ביצועו וכן ביצועים אחרים שונים מן הרישום בתווים, שלפיו שרים את השיר בציבור הישראלי וכפי שגם אני למדתי בנעוריי [סוף שנות הארבעים-ראשית שנות החמישים – זֶמֶרֶשֶׁת]. ייתכן ורושם התווים ניסה להתאים את הלחן התימני המעוטר עם המקצב החופשי לשירת הקהל הישראלי.

הלחן מופיע בהתאמה למילות הפיוט "מה ידידות" בחוברת "זמרו לו" כרך 1 [1955 ניו יורק, בעריכת משה נתנזון], עמ' 15. משה נתנזון הוא שהתאים את המילים. זו חוברת של זמירות שבת לציבור האמריקני.

לביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים


תווים: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 18.02.2022 04:12:40


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: