מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא כתיבה: 1943 הלחנה: 1943
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
מרדכי בן-שחר, מקהלת קול ישראל 
ניצוח: אריה לבנון
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 23.7.1967
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
הלל (אילקה) רוה  ביצוע:
איזי הוד  ביצוע:
חבורת שהם 
השיר נוצר שנה לפני הקמת החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל), היא "הבריגדה היהודית", ולאחר הקמתה שונה שם השיר משיר החיל לשיר החי"ל. סופר כי חנה סנש שרה את השיר בתאה לפני הוצאתה להורג.
נחומי הרציון מביא את עיקרי הדברים שכתב אורלנד בספרו "היו לילות":
השיר חובר מיד לאחר גיוסנו ליחידות העבריות של הצבא הבריטי, ולקראת סוף המלחמה הוכתר להמנון של הבריגדה היהודית - החטיבה היהודית הלוחמת.
בספר "חנה סנש" (הקיבוץ המאוחד, 1967, בעריכת מ' ברסלבי), כותב אחד הצנחנים, ראובן דפני:כשנתבשרנו שעלינו להיות נכונים ליציאה, החילונו לשיר את השיר, שהיה אהוב על כולנו, ובפרט על חנה "עלי-נא, עלי, שלהבת שלי, בדם חללייך הדליקי נא אור..."
לימים נפוצה השמועה, שערב הוצאתה להורג של חנה סנש נשמע מאחד התאים קול שירת אישה, שזימר את "עלי נא, עלי, שלהבת שלי". זה היה קולה של חנה. למחרת בבוקר הודיע לנו קצין הונגרי, שחנה הוצאה להורג.אין לי ולא יכול להיות שכר סופרים נעלה יותר, מן הידיעה המלווה את מחשבתי, כי פרי-עטי זכה להיות מופגן ומושר בפי נערה, שסיכנה והקריבה את חייה... למען חיי עמה וחרות האדם.
וממשיך נחומי:
כן, ברוח הדברים האלה סיפר אורלנד במועדון הזמר שלנו (בקיבוץ דביר), ואני שמעתיו בעוד 3-2 הזדמנויות חוזר על זה. זה היה חשוב לו, חוץ מהעלאת מילות השיר ושיוכו למאבקי ה"מדינה שבדרך" לשייך אותו לערכיות של הזֶמר, בכלל, ולשיריו שלו, בפרט.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת