סיסי טואסה

שיר אפריקאי לכבוד איחוד קניה, אוגנדה וטנגניקה (החלק היבשתי של טנזניה).

פרופ' אלכס פרולו (Alex Perullo) מאוניבריסטת ברייאנט (Bryant) ברוד איילנד, החוקר שירים ממזרח אפריקה, כתב במייל פרטי לזמרשת (2021) כי הוא שמע ש"מדברים" על קיומו של שיר כזה, והכיר את השורה הראשונה בטקסט בלבד. השורה הראשונה איננה ג'יבריש. פרופ' פרולו זיהה את שפת המקור כקיסוואהילי (Kiswahili). עם זאת, לא אותר מקור לא ישראלי לטקסט המלא ולא תיעוד למנגינה מחוץ להקשר הישראלי. לפיכך, אין ודאות מוחלטת שהמנגינה אינה המצאה ישראלית. יש לציין כי למנגינה צביון אירופי.

השיר בארץ זומר אפוא בשפת המקור, אך בלי הבנת המילים ותוך שיבושים מסוימים.

ג'ומו קניאטה (Jomo Kenyata): ראש הממשלה והנשיא הראשון של קניה.

ג'וליוס קמברגה נייררה (Julius Kambarage Nyerere): הנשיא הראשון של טנגניקה.

על הנחלת השיר בארץ מספר נחומי הרציון:

את השיר למדתי מאפי נצר, באחת ההשתלמויות של מדריכי תנועות הנוער שקיים בבית רוטנברג, שם לימד שירים עבריים וגם הוסיף 'מכל הבא ליד'. זה היה בשנת 1963. לאחר מכן, כללתי אותו במועדוני הזמר שלי, במילים שרשמתי, ולכן הוא גם 'הונצח'.
הקהל שלי לא הכיר את השיר (למעט בודדים, שקלטו אותו מ"איפה-שהוא'). לפי עדותו של אפי נצר בפניי, הוא התוודע לשיר מסטודנטים אפריקאים שבאו לישראל להשתלם בחקלאות.

נחומי הרציון כלל את מילות השיר בשני שירונים שליוו ערבי זמר:

* "נשירה יחד" - שירי עמים (א'), מועדון הזמר רמת נגב וירוחם, יוני 1983
* "מקול העמים" (ב'), מועדון הזמר בני-שמעון, מאי 1991

מעידה עירית מן:

בילדותי ביקרתי את אמי במקום עבודתה במרכז הכרמל בחיפה. זה היה בשנים 1962 ו1963. מקום העבודה נקרא בערך "המכון להכשרה אפרו-אסייתית" והוא שכן ברחוב דויד פינסקי (בדיוק). למדו שם נשים ממדינות אפריקה ואסיה, וגרו שם בתנאי פנימיה. גם גברים ממדינות אלה למדו באותה תקופה חקלאות והנדסה בטכניון, אך איני יודעת היכן הם התגוררו. באחד מהביקורים שם ב"מכון", הנשים לימדו אותי, כשהייתי ילדה בת 10, שיר זה בדיוק כפי שמופיע אצלכם באתר. בית רוטנברג, בו אפי נצר לימד שירים והקים מקהלה, סמוך מאוד למכון.

רשם מזיכרון: נחומי הר-ציון.