קִיקִירִיקִי! קָ-קָ-קָ-קָע!
קוּ-קוּ-קוּ-קוּ! גָ-גָ-גָ-גָע!
שֶׂכְוִי קוֹרֵא, שֵׂכְוִית קוֹרְאָה.
1) בָּאֹפֶק עֵת הַשַּׁחַר קָם
הֵם אוֹהֲבִים לָתֵת קוֹלָם.
2) יוֹצֵאת חַמָּה, עֵת בֹּקֶר אוֹר,
קוֹרֵאת לְךָ: הֵעוֹר! הֵעוֹר!
קיקיריקי! ק-ק-ק-קע!
קו-קו-קו-קו! ג-ג-ג-גע!
שכווי קורא, שכווית קוראה.
1) באופק עת השחר קם
הם אוהבים לתת קולם.
2) יוצאת חמה, עת בוקר אור,
קוראת לך: העור! העור!
מילים: יוהן הרמן שיין
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: אפרים דרור (טרוכה) לחן: יוהן הרמן שיין
|
על השיר
ראו את השיר בתרגום יוסף אחאי ושם עוד פרטים והפניות.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תרגומים/נוסחים עבריים נוספים באתר למקור הלועזי
- קיקיריקי (תרגום יוסף אחאי) (באותו לחן)
עדכון אחרון: 16.12.2024 15:16:07
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם