השמח בחלקו

יֵשׁ לִי, יֵשׁ בְּיִזְרְעֶאל, בַּקְּבוּצָה, בַּת-יִשְׂרָאֵל. לְבוּשָׁהּ אֵינוֹ מַכְלוּל, שְׂעָרָהּ בְּלִי סִלְסוּל. שְׁתֵּי עֵינֶיהָ – זוּג יוֹנִים, לְחָיֶיהָ – שׁוֹשַׁנִּים! אַפָּהּ חָטוּב מַעֲשֵׂה-אָמָּן, שְׂפָתֶיהָ – אַרְגָּמָן! עָרֵב קוֹלָהּ וּבַת-הַצְּחוֹק, בְּחַיַּי, מִדְּבַשׁ מָתוֹק. כָּל רוֹאֶיהָ יִתְמְהוּ, לֵב סַרְגֶ'נְט יֵחַם גַּם הוּא. לוּ קוֹלוֹנֶל רָאָה אוֹתָהּ, הָיָה פּוֹסֵק: אֵין כְּמוֹתָהּ. אָמְנָם חַיָּל אֲנִי פָּשׁוּט, שַׁרְוֻלִּי בְּלִי קִשּׁוּט, אַךְ מַה לִי סֶרֶט וְכוֹכָב אִם יַלְדָּתִי אוֹתִי תֹּאהַב? מִסְּרָטִים, מִכּוֹכָבִים, מִכְתְּבֵי יַלְדָּה טוֹבִים. וְיַלְדָּתִי כּוֹתְבָה לֵאמֹר: "אֲחַכֶּה עַד שֶׁתַּחֲזֹר. יוֹמָם וָלֵיל עַל מִטָּתִי תְּלַוְּךָ, דּוֹד, בִּרְכָתִי. תְּפִלָּתִי אוֹתְךָ תִּשְׁמֹר, בָּרִיא, שָׁלֵם אֵלַי תַּחֲזֹר". לָכֵן אֶשְׂמַח לִי בְּחֶלְקִי בַּצָּבָא פֹּה, יַעַן כִּי יֵשׁ לִי, יֵשׁ בְּיִזְרְעֶאל, בַּקְּבוּצָה, בַּת-יִשְׂרָאֵל.יש לי יש ביזרעאל בקבוצה בת ישראל לבושה אינו מכלול שערה בלי סלסול שתי עיניה זוג יונים לחייה שושנים אפה חטוב מעשה אמן שפתיה ארגמן ערב קולה ובת הצחוק בחיי מדבש מתוק כל רואיה יתמהו לב סרג'נט ייחם גם הוא לו קולונל ראה אותה היה פוסק אין כמותה אמנם חייל אני פשוט שרוולי בלי קישוט אך מה לי סרט וכוכב אם ילדתי אותי תאהב מסרטים מכוכבים מכתבי ילדה טובים וילדתי כותבה לאמור אחכה עד שתחזור יומם וליל על מיטתי תלווך דוד ברכתי תפילתי אותך תשמור בריא שלם אלי תחזור לכן אשמח לי בחלקי בצבא פה יען כי יש לי יש ביזרעאל בקבוצה בת ישראל

נשמח לקבל ביצוע מלא לשיר. כתב יד של התווים שמור בספרייה הלאומית.

מספרת מרים אהרוני, בת קיבוץ יפעת:

השיר מופיע בספרון "הנשק הסודי" – פזמונות חיילים, הוצ' הוועד הארצי למען החייל היהודי, 1943.

הצירוף "בת ישראל" אינו מקרי, לדעתי: שם משפחתו של יצחק היה בן-ישראל ["יצחק יצחק" הוא שם עט], ו"בת ישראל" היא רעייתו האהובה אטקה.

מקור: "יצחק יצחק: הנשק הסודי - פזמונות חיילים [מילים בלבד]", הוועד הארצי למען החייל היהודי, 194X, 24–25