פואמה עברית
העתקת מילות השיר

צַר לִי אֱלוֹהַּ אֵין תְּפִלָּה בְּפִי אֲבוֹי לִי אִם אֹמַר אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר אָנָה אֶשָּׂא יְגוֹנִי וְאַתָּה מִסְתַּתֵּר אֲבוֹי לִי אִם אֵלֵךְ אוֹי לִי אִם לֹא אֵלֵךְ אָה! נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי מָרוֹם הַאֶדְפֹּק דָּפוֹק וּפַלֵּל? נָא פִּתְחוּ הַשַּׁעַר, שַׁעַר דּוּמִיָּה דּוּמִיָּה סָבִיב מִי יִשְׁמַע קוֹלִי אֲבוֹי לִי אִם אֶקְרָא אוֹי לִי אִם לֹא אֶקְרָאצר לי אלוה אין תפילה בפי אבוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אנא אשא יגוני ואתה מסתתר אבוי לי אם אלך אוי לי אם לא אלך אה! ננעלו דלתי מרום האדפוק דפוק ופלל? נא פתחו השער, שער דומייה דומייה סביב מי ישמע קולי אבוי לי אם אקרא אוי לי אם לא אקרא
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: ורדינה שלונסקי
כתיבה: 1928
הלחנה: 22.3.1928

צַר לִי אֱלוֹהַּ
אֵין תְּפִלָּה בְּפִי
אֲבוֹי לִי אִם אֹמַר
אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר

אָנָה אֶשָּׂא יְגוֹנִי
וְאַתָּה מִסְתַּתֵּר
אֲבוֹי לִי אִם אֵלֵךְ
אוֹי לִי אִם לֹא אֵלֵךְ
אָה!

נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי מָרוֹם
הַאֶדְפֹּק דָּפוֹק וּפַלֵּל?
נָא פִּתְחוּ הַשַּׁעַר, שַׁעַר דּוּמִיָּה
דּוּמִיָּה סָבִיב
מִי יִשְׁמַע קוֹלִי
אֲבוֹי לִי אִם אֶקְרָא
אוֹי לִי אִם לֹא אֶקְרָא
צר לי אלוה
אין תפילה בפי
אבוי לי אם אומר
אוי לי אם לא אומר

אנא אשא יגוני
ואתה מסתתר
אבוי לי אם אלך
אוי לי אם לא אלך
אה!

ננעלו דלתי מרום
האדפוק דפוק ופלל?
נא פתחו השער, שער דומייה
דומייה סביב
מי ישמע קולי
אבוי לי אם אקרא
אוי לי אם לא אקרא




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

ביביאנה גולדנטל 
פסנתר: טאה רפאלי
שנת הקלטה: 3.4.1976
מקור: תווי חיים
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה בקובץ הראשון מתוך שניים בהקלטה. (השיר נמצא בתזמון 0:20:00).
נכלל בתוכנית הרדיו: תווי חיים עם ורדינה שלונסקי

על השיר

השיר הרביעי (הראשון בחלק השני) מתוך המחזור "תמונות ארץ ישראליות" (Images Palestiniennes). התווים ראו אור בשנת 1933 בהוצאת התווים הצרפתית Salabert. שם רשום כי השיר הולחן בשנת 1929 וכי "בשנת 1930 זכה בפרס מוזיקלי לעזרה לנשים במקצועות חופשיים" (Prix Musical 1930 de l'aide aux femmes de professions libérales).

לפי דף על שירים מולחנים באתר המוקדש לאברהם שלונסקי, הוא חיבר את השיר כקינה על מות אביו. לפי מקור זה, את השם "פואמה עברית" (Poème hébraïque) נתנה כנראה ורדינה.

וכך סיפרה ורדינה שלונסקי עצמה על השיר, בתוכנית הרדיו "תווי חיים" בגלי צה"ל בשנת 1976 (אשר זמינה להאזנה דרך קטלוג הספרייה הלאומית), תזמון 17:20:

יום אחד קיבלנו חדשות שאבא מת בחיפה (והוא היה צעיר). בבוקר, כרגיל [צ"ל בדרך כלל] אני מנגנת שעות [אבל] [ב]בוקר הזה אני אל ניגנתי. ככה בשקט בלבי חשבתי: בעצם אני לא מלאתי מלא רצון של אבא. ניגשתי לפסנתר, לקחתי חתיכ[ת] נייר תווים והתחלתי לכתוב, וכתבתי לשירה ולפסנתר. מילים לא היו לי. שלחתי תווים לארץ ישראל, ניגנו בשביל אברהם שלונסקי [את] המנגינה הזאת, והוא . . . כתב מילים כאילו הוא כתב מנגינה. כל כך זה בדיוק. והייתה לי הזדמנות להיות בהרצאה של נדיה בולנז'ה. אחרי שהיא גמרה, אני לקחתי תווים איתי, ניגשתי ואני אומרת: כתבתי משהו, באופן פתאומי, בעצם אני פסנתרנית. נדיה בולנז'ה פתחה תווים, שם בEcole normal בפריז ואומרת: או, יש לנו concours [תחרות] אני אתן לך כתובת, תשלחי את זה. באתי הביתה, סידרתי את החבילה, תווים, ושלחתי. ובעוד כמה זמן, זה לא לקח הרבה זמן, כמה שבועות אני חושבת, אני קיבלתי תשובה שאני קיבלתי פרס. נתנו לי הרבה courage - מרץ, גם כסף בשביל שאני אלמד, וזו הייתה "פואמה עברית".

לפי דברי הקישור באותה תכנית רדיו, הזמרת בביצוע הבכורה הייתה יהודית שלונסקי אחותם של ורדינה ואברהם שלונסקי, וזו למעשה יצירתה הראשונה של ורדינה שלונסקי.

ביצועים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 12.01.2026 10:37:57


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!