מילים: כריסטוף פרידריך ודקינד
תרגום/נוסח עברי: אוריה צ'ק לחן: עממי גרמני (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם חיפה 
שנת הקלטה: 28.4.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
רבקה הבסי 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
עמוס רחמן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מפסקול הסרט 
מקור: פסקול סרט הקולנוע Лунный камень ("אבן ירח")
ביצוע השיר בשפה הרוסית.
בספרה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" כותבת בן יהודה כי אביה, ד"ר ברוך בן יהודה, העיד שאת השיר הביא לארץ בחור בשם אוריה צ'ק שגם התאים לו את המילים העבריות. בספר זה מופיע הנוסח המשובש "קרמבולי".
מספר פרופ' מנחם מילסון (פברואר 2015):
אני זוכר שלמדתי את השיר לפני למעלה משבעים שנה והגינו את שם ה"משקה" קְרַבַּמְבּוּלִי – הקוף נהגתה כעיצור ללא תנועה.
השיר הגרמני המקורי (האזינו לביצוע) הופיע בשירון לסטודנטים בשנת 1745. ראו תווים בקישורים חיצוניים.
מעיר אלי סט:
- "קְרַמְבַּמְבּוּלִי" הוא שמו של יין-תערובת של יינות שונים והוא גם שם השיר הגרמני (Krambambuli) והשיר הרוסי (Крамбамбули).
- שם השיר העברי הוא עיוות: "קָרַמְבּוּלִי", למשל בגרסת "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" ו"קָרַבַּמְבּוּלִי", למשל בגרסת "השומר הצעיר". זאת כנראה בשל הקושי לבטא בעברית שני עיצורים רצופים ור' לעיל את דבריו של פרופ' מיכלסון שלמד את השיר עם ההגיה הנכונה של שם המשקה.
- השיר העברי הוא תרגום מדויק של הבית הראשון של הגלגול הרוסי של השיר הגרמני. על פי האתר הרוסי a-pesni ועל-פי הוויקיפדיה הרוסית, את הגרסה הרוסית של השיר כתב בין השנים 1829-1822 ניקולאי יזיקוב (1848-1804), ואת שינוי המנגינה לגרסת המנגינה הרוסית עשה אלכסנדר דיוביוק (1897/8-1812) לכל המאוחר ב-1855. השיר הופיע ב-1930 בתקליט מס' 12579 של חברת "פארלופון" הגרמנית ובתקליט מס' 20501 של חברת "סירנה" הוורשאית. בשני המקרים לא צוינו שמות המחברים הרוסיים. השיר שולב גם בסרט הקולנוע "אבן ירח" (1935) של הבמאים אדולף מינקין ואיגור סורוטקין. (ר' בהקלטות נוספות לעיל).
כותב צבי שביט, בעמל ובשיר עמ' 95: השיר הושר בהצגה "קשה להיות יהודי" בשנות ה-30. בתנועה המושג קרבמבולי – במחנה צופי כל המזון שנשאר במחנה ביום האחרון מוכנס לסיר ומוגש כארוחה אחרונה במחנה.
תרגום נוסף, אולי מילולי ולא מותאם ללחן, למקור הגרמני, באתחלתא "עם בריאת עולם נוצר יין" מתועד בכרטסת מאיר נוי תחת "קרבמבולי". לפי מקור זה המתרגם הוא ה. י. פארט, והמקור מזוהה כ"באסעל 17 (מס' 7)".
הלחן מוכר גם כריקוד עם דני ללא מילים בשם "נפוליאון" (Napoleon). צפו בריקוד הדני מאתר ישראלי לריקודי עמים. תווים עם טקסט על נפוליאון אותרו גם בגרמנית.
עוד לאותו לחן:
- "טוב לרכב" (הגלגול הפלמ"חניקי של השיר; מילים שונות לאותה מנגינה).
- "בנים ובנות שמעו האזינו" (שיר מקומי מהווי קיבוץ גבת).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.