שירה של דבורה

בָּעֲרָבָה בְּמָקוֹם נִדָּח שָׁם תִּרְאֶה בַּיִת שַׁח גָּרָה שָׁם בַּת אִכָּר כְּחֻלַּת עֵינַיִם זְהֻבַּת שֵׂעָר שׁוֹאֵל אָבִיהָ: מַה תִּבְכִּי? שׁוֹאֶלֶת אִמָּא: מִי וָמִי? רָכַב הַפָּרָשׁ, לֹא יַחְזֹר הַמִּלְחָמָה אוֹתוֹ תִּקְבֹּר אֶת בֶּן זוּגִי הָבוּ לִי הַב וְאִם אֵין - אֶת מִי אֹהַב? וְהָאָב שָׁחֹר כַּפִּיחַ וְהָאֵם רֹאשָׁהּ תָּטִיחַ וּבַת הָאִכָּר הָאֻמְלָלָה לְשַׂר הַמָּוֶת הִיא כַּלָּה בערבה במקום נידח שם תראה בית שח גרה שם בת איכר כחולת עיניים זהובת שיער שואל אביה: מה תבכי? שואלת אמא: מי ומי? רכב הפרש, לא יחזור המלחמה אותו תקבור את בן זוגי הבו לי הב ואם אין - את מי אוהב? והאב שחור כפיח והאם ראשה תטיח ובת האיכר האומללה לשר המוות היא כלה

מתוך מוסיקה להצגה "קידוש השם" בתיאטרון הבימה, בכורה 23.12.1947. ככל הידוע אין הקלטה בעברית. ביצוע בגרמנית: קונסטנצה הלר בליווי ג'רולד הובר בפסנתר

כתב היד של כל המוסיקה למחזה נמצא בארכיון בוסקוביץ' בספרייה הלאומית. תווי השיר הזה יצאו לאור בנפרד בנוסח לקול ופסנתר בשנת 1997 בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית.  בשער התווים רשום שהמילים מאת שלום אש, אבל אנו סבורים שזו טעות. בעצם מה שהועלה הוא תרגום יעקב הורוביץ של מחזה ביידיש שעיבד א.סטרן מסיפור של שלום אש, ובסיפור של אש (שאפשר לקרוא בפרויקט בן-יהודה בתרגום יהושע השל ייבין) אין שיר כזה. לא ברור אם בוסקוביץ הלחין מחדש טקסט שתורגם כחלק מהמחזה, או שגם המילים חוברו במיוחד עבור המחזה העברי.

הסיפור של אש הועלה בגרסת מחזה כבר בוורשה בשנת 1928 (ראו מידע באתר הספרייה הלאומית), בעיבוד אחר מאת וייכרט. מוסיף אליעזר ניבורסקי: לפי מה שווייכרט כותב במאמריו ב-"ליטעראַרישע בלעטער“, היה לו חשוב בעיבוד שהוא עשה לא להשתמש בשום טקסט שהוא לא פרי עטו של שלום אש. עבור סצנה אחת עם מונולוג שהוא לא יכול היה לשלוף מהספר, הוא ביקש במיוחד משלום אש שיכתוב את הטקסט. חוץ מזה הוא מציין את הענעך קאָהן כמעבד מוזיקלי (מוזיקה, שירים ומקהלה). הטקסט עצמו מזכיר לי מאוד את הבלדה העממים "איך האָב געקענט אַ מיידעלע" שקיימת מקודם, בלי קשר לשלום אש. הלחן אינו הלחן של בוסקוביץ'. אפשר להאזין לו בהקלטה שתועדה בייוו"א מפי אישה שמספרת שהתוודעה לשיר בשנת 1920 או 1921.