צברים (לחן אדל)

הִנְּנוּ אֲשֶׁר הִנֵּנוּ: צַבָּרִים. יְצוּרִים פְּשׁוּטִים בְּנֵי-שֶׁמֶשׁ, וִישָׁרִים. לֹא מִקְסַם צְבָעִים וָרֵיחַ, יֶרֶק רַךְ רַעֲנָן שָׁמֵחַ צַבָּרִים. לָנוּ חֵן פִּרְאִי שֶׁלָּנוּ וְרָזָיו. וְצוּרוֹת מוֹשְׁכוֹת כָּל עַיִן, שֶׁפַע רַב. אַף יְפֵהפִיּוֹת יֵשׁ בָּנוּ! הַמֵּבִין יָבִין אוֹתָנוּ וְיֹאהַב. אָמְנָם כֵּן קָשִׁים אֲנַחְנוּ וּמַמְרִים; שׁוֹר וַחֲמוֹר אַל יִגַּע בָּנוֹ כִּי דּוֹקְרִים! רַק לַטּוֹב נָאִיר פָּנֵינוּ; הִנְּנוּ אֲשֶׁר הִנֵּנוּ : צַבָּרִים!הננו אשר הננו צברים יצורים פשוטים בני שמש וישרים לא מקסם צבעים וריח ירק רך רענן שמח צברים לנו חן פראי שלנו ורזיו וצורות מושכות כל עין שפע רב אף יפהפיות יש בנו המבין יבין אותנו ויאהב אומנם כן קשים אנחנו וממרים שור וחמור אל ייגע בנו כי דוקרים רק לטוב נאיר פנינו הננו אשר היננו צברים