שיר לפורים

אוֹרָה לְמָרְדְּכַי, אֲפֵלָה לְהָמָן בִּרְבוֹת צַדִּיקִים גִּילָה וּבְמוֹת רְשָׁעִים דִּיצָה גִּילָה, דִּיצָה, רִנָּה וְחֶדְוָה הַלְלוּיָהּ!אורה למרדכי אפלה להמן ברבות צדיקים גילה ובמות רשעים דיצה גילה דיצה רינה וחדווה הללויה

פיוט שנקלט בחברה הציונית. לפי כתבה בעיתון "קול העם" מיום 4.3.1966:

זמר עממי זה, המיוסד על צמדי חרוזים, נרשם ע"י י[שראל] דושמן מפי חיילים במוסקבה בשנת [שיבוש - חסרה השנה] כאן, הוכנסו תיקונים גם על־פי 1895. בזמר, כפי שהוא מובא כאן, הוכנסו תיקונים גם על-פי נוסחאות אחרות. הזמר נתפרסם בשנת 1934, בקובץ מיוחד לפורים מטעם עיריית תל-אביב, ונקשר עם תחילת הרדיפות הנאציות נגד היהודים, כאשר המן הוא היטלר, כמובן.

תחילת המילים אותרה גם בפנקס של תלמיד/ת הגימנסיה הרצלייה. שתי מנגינות נרשמו בדפוס. אחת הובאה בעיתון "הצפירה" ביום 19.8.1904 ,וכן בעיתון "ידע עם" וב"ספר המועדים" כרך ו' עמ' י"ג בנספח התווים התחוב. מנגינה שנייה הביא אברהם צבי אידלזון ב"אוצר נגינות ישראל" כרך 9, פריט 318.

ההברות התחובות א-א-א כפי שמצוטטות ב"קול העם" אינם מתאימות לאף אחת משתי מנגינות אלה.