הטיפה המקפצת

הִסְתַּכְּלוּ־נָא אֵיךְ קוֹפֶצֶת הַטִּפָּה הַמְנַצְנֶצֶת, הַטִּפֹּנֶת הַקְּטַנָּה מִן הָעֵץ שֶׁבַּגִּנָּה. הִיא אֵינֶנָּה מְפַחֶדֶת, בֶּעָלֶה גּוֹלְשָׁה־יוֹרֶדֶת, חַת־וּשְׁתַּיִם – וְעַכְשָׁו הִיא תִּקְפֹּץ מִן הֶעָנָף! הֶעָנָף כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ, הַטִּפֹּנֶת – אֵין כָּמוֹהָ – הֶחֱלִיקָה, נִצְנְצָה וּלְתוֹךְ שְׁלוּלִית קָפְצָה. אֵיזֶה אֹמֶץ! הַטִּפֹּנֶת עוֹד קְטַנָּה הִיא, עוֹד קְטַנְטֹנֶת וְקוֹפֶצֶת כִּגְדוֹלָה; אוֹת־הַסְּפּוֹרְט מַגִּיעַ לָהּ! הסתכלו־נא איך קופצת הטיפה המנצנצת הטיפונת הקטנה מן העץ שבגינה היא איננה מפחדת בעלה גולשה־יורדת חת־ושתיים ועכשו היא תקפוץ מן הענף הענף כל כך גבוה הטיפונת אין כמוה החליקה נצנצה ולתוך שלולית קפצה איזה אומץ הטיפונת עוד קטנה היא עוד קטנטונת וקופצת כגדולה אות־הספורט מגיע לה

הכותרת במקור: הספורטאית

הטקסט התפרסם לראשונה ב'משמר לילדים', שנה א, חוברת 7, ט' בטבת תש"ו, 13.12.1945, עמ' 5 .

נכתבו לו לחנים גם מאת יונתן שחם ומאת יהודית סלע-וינר. תודה לגדעון טיקוצקי על הפרטים.