לְעַת בּוֹגְרִים נָשִׁירָה אֶת שִִׁירֵנוּ
לְתֵל-שַׁחרות, לְטַל ראשית ימיו.
הן לא נשכח אשר עבר עלינו
בִּשנות התכֵלת, עידַן-חֲלוֹם-יחדיו.
הַַתֵּל, הייתַ לנו בַּית,
אשנב פתחת לַעולם.
ואל אשר נפנה -
יהיה אשר יהיה -
מַלך הוא לָנו בַּדם.
נזכור לילות בואדי אַבּוּ-שׁוֹשָָא
ומדורות בְּאָהֳלֵי פַּלמ"ח,
ולבנה אי-שם זוגות הפגישה,
שִׂיחַ-רֵעות בַּלב קסמו נָסַך.
הַתֵּל ...
בני "עולים", בני "אֶרז", "חבצלת",
"אלון" ו"עֹפר", בני "אורן", "אילה",
ושאר עצים, חיות, פרחים בַּחלד -
רֹאשכם הִקריחַ, אבל יַדכם עולה.
הַתֵּל ...
|
מילים: יעקב (פולי) פדן (פוליסוק)
לחן: בנימין עומר (חתולי) כתיבה: 7.7.1972 הלחנה: 7.7.1972
|
פרטים נוספים
על השיר
התאריך הוא תאריך הכנס שהשיר חובר עבורו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מילים ותווים
עדכון אחרון: 24.11.2025 01:12:14
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
