אלי אלי למה עזבתנו

אֵלִי אֵלִי, לָמָּה עֲזַבְתָּנוּ? בָּאֵשׁ וּבַחֶרֶב חַיִּים שְׂרָפוּנוּ. לְלַעַג וּלְקֶלֶס בַּגּוֹיִים הָיִינוּ מִתּוֹרָתְךְ הַקְּדוֹשָׁה וּמִכּוּר מַחְצַבְתֵּנוּ אִישׁ לֹא עָזַב. אֵלִי אֵלִי, לָמָּה עֲזַבְתָּנוּ? רִבּוֹן עוֹלָם, חוּסָה נָא עָלֵינוּ! יוֹמָם וָלַיִל אֲנִי הוֹגֶה וּמִתְפַּלֵּל אֶשָּׂא כַּפַּיִם לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וָאֶתְחַנֵּן: הַצִּילֵנוּ מִכִּלָּיוֹן, גְּזַר דִּינְךָ בַּטֵּל, רִבּוֹן עוֹלָם, שְׁמַע תְּפִלָּתִי לְקוֹל וְשַׁוְעָתִי אַתָּה לְבַדְּךָ הוֹשִׁיעָה לָנוּ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ, אֲדֹנָיאלי אלי, למה עזבתנו? באש ובחרב חיים שרפונו. ללעג ולקלס בגויים היינו מתורתך הקדושה ומקור [צ"ל ומכור?] מחצבתנו איש לא עזב. אלי, אלי, למה עזבתנו? ריבון עולם, חוסה נא עלינו! יומם וליל אני הוגה ומתפלל אשא כפיים לאבינו שבשמיים ואתחנן: הצילנו מכליון, גזר דינך בטל, ריבון עולם, שמע תפילתי לקול ושוועתי אתה לבדך הושיעה לנו. שמע ישראל, אדוניי אלהינו, אדוניי