יש יער עד, עציו הענקים
תומכים שחקים;
ויש עציץ של חרס, בו יגדל
רק פרח דל.
על אדן של אשנב, באוהל מט
יפרח בלאט;
יום יום זקנה תיגש אל העציץ,
תשקה הציץ.
הגב מזוקן שח, היד תרעד,
כבד הכד;
אך מה תרחם השתיל, תכף עליו,
תרחץ עליו.
[בית שלא מזומר: ויש שבראותי את הסבה פרחה מרוה פתאום כיער עד ישגה יצמח הציץ המך]
כיער עד, עליו פקוחה עין אל
יומם וליל
לשבור צמאו בשפע תהום ועל;
פלגים, גשמים וטל...
|
מילים: דוד שמעוני
לחן: נחום נרדי כתיבה: ד' אב תרצ"ב
|
ביצוע:
טובה פירון
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: שנות ה-40 מקור: תקליטון מסחרי בחברת "צליל" מתוך: תקליטונים מסחריים בחברת "צליל" |
פרטים נוספים
על השיר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 01.02.2026 11:19:13
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
