עם כלות הקיץ

בֵּין עָפָאֵי עֵץ נִשְׁמַע צִפְצוּף מַר, נִשְׁמַע הֶגֶה מַר שֶׁל צִפָּרֵי חֵן: הַיּוֹם עוֹד נָשִׁיר לָךְ, נַעַר חָבִיב, טוֹב, הַיּוֹם נְזַמְרָה עוֹד הַיּוֹם נְצַפְצֵף עוֹד. מָחָר, מָחָר הָה! נַעֲזְבְךָ פֹּה. גַּלְמוּד תַּעֲמֹד לֹא תִּרְאֵנוּ עוֹד מָחָר בְּשָׁעָה זוֹ בּּוֹדֵד תַּעֲמד פֹּה וְאֲנַחְנוּ אָז נַעֲבֹר אֶת הַיָּם. בין עפאי עץ נשמע צפצוף מר, נשמע הגה מר של ציפורי חן: היום עוד נשיר לך, נער חביב, טוב, היום נזמרה עוד היום נצפצף עוד. מחר, מחר הה! נעזבך פה. גלמוד תעמוד לא תראינו עוד מחר בשעה זו בודד תעמד פה ואנחנו אז נעבור את הים.

מתוך: הנעורים שנה א' חוברת א' תשרי תרס"ד עמודים 23-22.

דף השיר מתייחס לחלק השלישי של השיר מפרסום זה.

מבוסס על: "הנעורים: ירחון מצויר לבני הנעורים", 1904 - 1903