עדרים במיכלה

עֲדָרִים בַּמִכְלָה, בַּמָּרוֹם כּוֹכָבִים. וְהָרוּחַ קַלָה, וּבָאֹפֶק עָבִים. הַמֶּרְחָב זְרוּעַ-אוֹר וְשׁוֹטֵף בּוֹ הַצְּלִיל. יִשׁוּבִים מִי יִסְפֹּר בְּרַחְבֵי הַגָּלִיל! שׁוֹטְפִים נְחָלִים, לוֹחֲשִׁים בְּמִזְמוֹר, מֵימֵינוּ קַלִּים - בְּלִבֵּנוּ הָאוֹר. וְהָרֵי נַפְתָּלִי אוֹמְרִים לַמֶּרְחָב: אַשְׁרֵי שֶהִדְלִיק כּוֹכָב מוּל כּוֹכָב. עֲדָרִים בַּמִכְלָה רוֹגְעִים וּשְׁלַוִים. - שְׁנָתָם הַקַּלָה - עַד שְׁקִיעַת-כּוֹכָבִים.עדרים במכלה, במרום כוכבים. והרוח קלה, ובאופק עבים. המרחב זרוע-אור ושוטף בו הצליל. ישובים מי יספור ברחבי הגליל! שוטפים נחלים, לוחשים במזמור, מימינו קלים - בליבנו האור. והרי נפתלי אומרים למרחב: אשרי שהדליק כוכב מול כוכב. עדרים במכלה רוגעים ושלוים. - שנתם הקלה - עד שקיעת-כוכבים.