היה היה מיתר

הָיֹה הָיָה בְּרוּךְ קֶסֶם רֹן מֵיתָר עֲלֵי עוּגָב, עִם רֶטֶט לוֹ, עִם פֶּלֶא צְלִיל – שִׁירוֹ הֵקֵר לֵבָב. שִׁירוֹ הֵקֵר לֵב חַי וָגֵא, יָדַע רַנֵּן וּסְפֹד, עֲלֵי מֵיתָר פָּרַט הִסְעִיר שִׁירַת עֱנוּת וִיקֹוד. דִּמְעוֹת אֱנוֹשׁ וִיגוֹן אֻמָּה, שַׁוְעַת דּוֹרוֹת עָבָרוּ, עֶרְגַּת גְּאֻּלָּה, תִּקְוַת לְאֹם – בְּהֶמְיַת שִׁירוֹ נִצְרָרוּ. אַךְ עֵת הִמְרִיא, גָּאָה הַשִּׁיר מִמְּרִי הַכְּאֵב הָעַז, עִם סַעַר רֹן וְרַעַם צְלִיל – פָּקַע מֵיתַר הַפָּז. הָיֹה הָיָה מֵיתָר פְּלָאִים לְלֵב לוֹהֵט וָרָם נִתַּק מֵיתָר, קָפָא הַלֵּב, לָעַד נָדַם, נָדַם.היה היה ברוך קסם רון מיתר עלי עוגב, עים רטט לו, עים פלא צליל – שירו הקר לבב. שירו הקר לב חי וגא, ידע רנן וספוד, עלי מיתר פרט הסעיר שירת ענות ויקוד. דמעות אנוש ויגון אומה, שועת דורות עברו, ערגת גאולה, תקות לאום – בהמית שירו נצררו. אך עת המריא, גאה השיר ממרי הכאב העז, עים סער רון ורעם צליל – פקע מיתר הפז. היה היה מיתר פלאים ללב לוהט ורם ניתק מיתר, קפא הלב, לעד נדם, נדם.

חובר על מות חיים נחמן ביאליק. 

בכתב היד רשום מחבר המילים "א. ח.". ציון שורר מהספרייה הלאומית העלה השערה שהכוונה "אני חיברתי". בכתב היד בארכיון נען נוסף: עמק יזרעאל, ואפשר שהכוונה ששם חיבר זהבי את המילים.