עלו עלו

עֲלוּ עֲלוּ לְאֶרֶץ אָבוֹת לְאַרְצֵנוּ עֲלוּ בְּשִׁיר וּבִמְחוֹלוֹת תּוֹרַת אֱמֶת הָאֵל נָתַן לָנוּ תּוֹרַת חַיִּים הָאֵל נָטַע בָּנוּ יָהּ רִבּוֹן עוֹלָם, יָהּ רִבּוֹן עוֹלָם רַחֵם, רַחֵם, רַחֲמָנָא רַחֵם רַחֵמָה, רַחֵם, רַחֲמָנָא רַחֵם עלו עלו לארץ אבות לארצנו עלו בשיר ובמחולות תורת אמת האל נתן לנו תורת חיים האל נטע בנו יה ריבון עולם, יה ריבון עולם רחם, רחם, רחמנא רחם רחמה, רחם, רחמנא רחם

מילות השיר קרובות ברוחן לפסוקי מקרא, וללחן צביון תימני, וכך ביצע אותו משה נתנזון. אין בידינו מקור תימני מזוהה. השיר נכלל במחברת פרטית שבה אסף דוד מערבי מלחניו שלו בלבד (והעתק שלה בכתב ידו של מאיר נוי שמור בספרייה הלאומית), ואכן אסתר גמליאלית סיפרה שכשהייתה תלמידתו הוא ביקש שתשיר סולו את השיר שחיבר כי הייתה תימנייה. עוד באתחלתא מוסיקלית דומה מאוד השיר "לכו ונבנה" בלחן אברהם קפלן בהתאמה לפסוקי מקרא, ובאתחלתא מוזיקלית בדמיון קלוש יותר שיר נוסף בשם "לכו ונבנה" בלחן משה ביק. אם השיר אכן מאת דוד מערבי אפשר שהוא נסמך על תבניות תימניות.

בשירון "מנגינות שירינו" בעריכת משה נתנזון שיצא לאור בשנת 1939, מכונה השיר Palesitnian (ארץ ישראלי). רק בשירון מאוחר שערך הרי קפרסמיתה בארצות הברית ב1971 מכונה הלחן "תימני".

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 92