בגליל (לחן נרדי)

העתקת מילות השיר

עֲלֵי גִּבְעָה שָׁם בַּגָּלִיל יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר וּבְפִיו חָלִיל. הוּא מְחַלֵּל שִׁירַת רוֹעֶה לַשֶּׂה, לַגְּדִי, לִסְיָח תּוֹעֶה. הוּא מְחַלֵּל, קוֹרֵא שָׁלוֹם: אֵלַי, אֵלַי גְּשׁוּ הֲלוֹם! יֵשׁ מַנְגִּינוֹת בְּפִי חָלִיל, יֵשׁ אַגָּדוֹת פֹּה בַּגָּלִיל. הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר עַתִּיק, צוּרִים בָּקַע, סְלָעִים הֶעְתִּיק, בְּשִׁיר חַיִּים יָצָא לַקְּרָב מוּל אֲסַפְסוּף גָּדוֹל וָרָב. "טוֹב לָמוּת" – כֹּה אָמַר – "בְּעַד אַרְצֵנוּ עַל הַמִּשְׁמָר". הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר-חִידָה וְלוֹ זְרוֹעַ יְחִידָה.עלי גבעה שם בגליל יושב שומר ובפיו חליל. הוא מחלל שירת רועה לשה לגדי לסייח תועה הוא מחלל קורא שלום אליי אליי גשו הלום יש מנגינות בפי חליל יש אגדות פה בגליל היה היה גיבור עתיק צורים בקע סלעים העתיק בשיר חיים יצא לקרב מול אספסוף גדול ורב. טוב למות כה אמר בעד ארצנו על המשמר היה היה גיבור חידה לו זרוע יחידה
מילים: אברהם ברוידס
לחן: נחום נרדי, עממי ערבי
כתיבה: 1932

עֲלֵי גִּבְעָה
שָׁם בַּגָּלִיל
יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר
וּבְפִיו חָלִיל.
הוּא מְחַלֵּל
שִׁירַת רוֹעֶה
לַשֶּׂה, לַגְּדִי,
לִסְיָח תּוֹעֶה.

הוּא מְחַלֵּל,
קוֹרֵא שָׁלוֹם:
אֵלַי, אֵלַי
גְּשׁוּ הֲלוֹם!
יֵשׁ מַנְגִּינוֹת
בְּפִי חָלִיל,
יֵשׁ אַגָּדוֹת
פֹּה בַּגָּלִיל.

הָיֹה הָיָה
גִּבּוֹר עַתִּיק,
צוּרִים בָּקַע,
סְלָעִים הֶעְתִּיק,
בְּשִׁיר חַיִּים
יָצָא לַקְּרָב
מוּל אֲסַפְסוּף
גָּדוֹל וָרָב.

"טוֹב לָמוּת"
– כֹּה אָמַר –
"בְּעַד אַרְצֵנוּ
עַל הַמִּשְׁמָר".
הָיֹה הָיָה
גִּבּוֹר-חִידָה
וְלוֹ זְרוֹעַ
יְחִידָה.
עלי גבעה
שם בגליל
יושב שומר
ובפיו חליל.
הוא מחלל
שירת רועה
לשה לגדי
לסייח תועה

הוא מחלל
קורא שלום
אליי אליי
גשו הלום
יש מנגינות
בפי חליל
יש אגדות
פה בגליל

היה היה
גיבור עתיק
צורים בקע
סלעים העתיק
בשיר חיים
יצא לקרב
מול אספסוף
גדול ורב.

טוב למות
כה אמר
בעד ארצנו
על המשמר
היה היה
גיבור חידה
לו זרוע
יחידה




 פרטים נוספים


נוסח נוסף מתוך "מזמרת הארץ"   העתקת מילות השיר

 



עֲלֵי גִּבְעָה שָׁם בַּגָּלִיל
יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר וּבְפִיו חָלִיל.

הוּא מְחַלֵּל שִׁירַת רוֹעֶה
לְשֶׂה, לִגְדִי לִסְיָח תּוֹעֶה.

הוּא מְחַלֵּל, קוֹרֵא: שָׁלוֹם!
אֵלַי, אֵלַי גְּשׁוּ הֲלוֹם!

יֵשׁ מַנְגִּינוֹת בְּפִי חָלִיל.
יֵשׁ אַגָּדוֹת פֹּה בַּגָּלִיל.

הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר אֶחָד,
לִבּוֹ אַמִּיץ וְלֹא פָּחַד.

בְּכָל דְּרָכָיו יָשָׁר, אֵיתָן,
לִבְנֵי עַמּוֹ חַיָּיו נָתָן.

בְּשִׁיר חַיִּים יָצָא לַקְּרָב
מוּל אֲסַפְסוּף גָּדוֹל וָרַב.

בְּרֹאשׁ זָקוּף יָצָא לַקְּרָב
מוּל אֲסַפְסוּף גָּדוֹל וָרָב.

"טוֹב לָמוּת עַל הַמִּשְׁמָר
בְּעַד אַרְצֵנוּ!" – כֹּה אָמַר.

הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר חִידָה.
וְלוֹ זְרוֹעַ יְחִידָה...
עלי גבעה שם בגליל
יושב שומר ובפיו חליל

הוא מחלל שירת רועה
לשה לגדי לסייח תועה

הוא מחלל קורא שלום
אליי אליי גשו הלום

יש מנגינות בפי חליל
יש אגדות פה בגליל

היה היה גיבור אחד
ליבו אמיץ ולא פחד

בכל דרכיו ישר איתן
לבני עמו חייו נתן

בשיר חיים יצא לקרב
מול אספסוף גדול ורב

בראש זקוף יצא לקרב
מול אספסוף גדול ורב

טוב למות על המשמר
בעד ארצנו כה אמר

היה היה גיבור חידה
לו זרוע יחידה




 פרטים נוספים


הבדלים בגרסת ברכה צפירה   העתקת מילות השיר

 



[בית שני, שורה שנייה]
לַשֶּׂה, לַגְּדִי, לִסְיָח תּוֹעֶה.

[בית שלישי לא מושר]

[בית שביעי לא מושר]

[בית שמיני, שורה ראשונה]
בְּשִׁירַת חַיִּים יָצָא לַקְּרָב

[בית תשיעי]
"טוֹב לָמוּת" – כֹּה אָמַר –
"בְּעַד אַרְצֵנוּ עַל הַמִּשְׁמָר!"
[בית שני, שורה שנייה]
לשה, לגדי, לסייח תועה.

[בית שלישי לא מושר]

[בית שביעי לא מושר]

[בית שמיני, שורה ראשונה]
בשירת חיים יצא לקרב

[בית תשיעי]
"טוב למות" – כה אמר –
"בעד ארצנו על המשמר!"




בתים נוספים שאינם מושרים   העתקת מילות השיר

 



[בין "לסייח תועה" ל"הוא מחלל"]
לְכָל שׁוֹבָב רוֹדֵף פַּרְפַּר,
לְהֵלֶךְ בָּא מֵעִיר וּכְפָר.

[בין "סלעים העתיק" ל"בשיר חיים"]
בִּנְתִיב חֻרְבָּן תּוֹךְ מְעָרוֹת
רָעַם קוֹלוֹ, הִדְלִיק אוֹרוֹת.
לכל שובב רודף פרפר
להלך בא מעיר וכפר

בנתיב חורבן תוך מערות
רעם קולו הדליק אורות




 פרטים נוספים


ערבית   העתקת מילות השיר

 



יא זריף אלטול יא אבו חנא
יא דהב אנתם עלא תמהא
קלתי ללחלוה תגי לענדנא
קאלת מא אסתרגיש עלא עשרה אכואלי


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

אסתר עופרים 
עיבוד: שמעון כהן
ליווי: להקה כלית בהדרכת שמעון כהן
שנת הקלטה: 1961/1962
נכלל בתקליט: היו לילות
הקלטות נוספות

על השיר

נחום נרדי התאים את לחנו על-פי הלחן הערבי "יא זריף א-טול" [בערבית: يا ظريف الطول]. השיר נדפס לראשונה ב"מוסף לילדים" של עיתון "דבר" בשנת 1932.

בספרו של נרדי, "מזמרת הארץ", מופיע השיר בשני נוסחי טקסט שונים (ראו לעיל), האחד כעיבוד לקול ולפסנתר והשני כעיבוד למקהלה בשלושה קולות.

על התאמת הלחן סיפרה ברכה צפירה בראיון לחווה אלברשטיין:

זה היה קצת יותר מאוחר [מאשר "שתו העדרים"]. אני גרתי לא רחוק מרחוב סירקין, ומול רחוב סירקין היה שיח' מוניס, והיו שם ערבים גרים. ויום אחד אני טיילתי, הייתי כבר הרה עם הבת שלי, הייתי בת עשרים [דבר כזה], ופתאום אני שומעת חליל עושה וריאציות [שרה קטע מהחלק השני של השיר [שלא בטוח שאכן קיים בשיר הערבי!] ואז קטע מהחלק הראשון. ואני אומרת לנרדי: תרשום מייד את המנגינה הזאת, זה ממש אגדה, זה ממש יופי. והוא [הערבי] עשה וריאציות על וריאציות בחליל וניגן. יותר מאוחר פתאום מצאנו ב"דבר", היו מפרסמים שירים של משוררים, אני רואה של ברוידס. ממש אני קפצתי... אני אמרתי: תראה, זה ממש נולד, זה קלח באותו [מילה לא ברורה]... וככה יצא שיר ובעצם הוא ערבי וגם עברי וגם מבחינה מוזיקלית נרדי יהודי שעשה לו איזה וריאציות, ואנחנו [לקחנו את] זה לבמה ויצא שיר מקומי.

לחנים נוספים:


ביצועים נוספים:


קראו על השיר במאמרו של גיל פז, '"עלי גבעה" / סוסיתא – לציון י"א באדר' ("דבר ראשון", 2.3.2018).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד יז




תווים  


תווים: הלל אילת

מילים  


מתוך: "דבר - מוסף לילדים" יום ו' אדר ב' תרצ"ב 18.3.1932 עמוד 8. שם מופיע עם התווים בלחן רבינא.
תגיות




עדכון אחרון: 11.02.2024 16:00:58


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: