וכשאומר לכה דודי

וּכְשֶׁאֹמַר: "לְכָה דוֹדִי" – תֹּאמְרוּ כֻּלְּכֶם: "צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם". וּכְשֶׁאֹמַר: "לִקְרַאת כַּלָּה" – תֹּאמְרוּ כֻּלְּכֶם: "צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם". לְכָה דוֹדִי – צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם, לִקְרַאת כַּלָּה – צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם. לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה – צִ'ירִי-בִּירִי-בִּירִי-בִּירִי-בּוֹם. וּכְשֶׁאֹמַר: "יְרוּשָׁלַיִם" – תֹּאמְרוּ כֻּלְּכֶם: "צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם". וּכְשֶׁאֹמַר: "עִיר הַקֹּדֶשׁ" – תֹּאמְרוּ כֻּלְּכֶם: "צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם". יְרוּשָׁלַיִם – צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם, עִיר הַקֹּדֶשׁ – צִ'ירִי-בִּירִי-בּוֹם. יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ – צִ'ירִי-בִּירִי-בִּירִי-בִּירִי-בּוֹם.וכשאומר: "לכה דודי" – תאמרו כולכם: "צי'ירי-בירי-בום". וכשאומר: "לקראת כלה" – תאמרו כולכם: "צי'ירי-בירי-בום". לכה דודי – צי'ירי-בירי-בום, לקראת כלה – צי'ירי-בירי-בום. לכה דודי לקראת כלה – צי'ירי-בירי-בירי-בירי-בום. וכשאומר: "ירושלים" – תאמרו כולכם: "צי'ירי-בירי-בום". וכשאומר: "עיר הקודש" – תאמרו כולכם: "צי'ירי-בירי-בום". ירושלים – צי'ירי-בירי-בום, עיר הקודש – צי'ירי-בירי-בום. ירושלים עיר הקודש – צי'ירי-בירי-בירי-בירי-בום.

המקור היידי מההצגה "בר כוכבא", ונקרא "קלאָג פֿון ציונס טעכטער". מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" משווה בין הגרסאות. ייתכן שהלחן אינו מקורי של גולדפדן. 

החלק הראשון של הלחן מופיע גם ב"אצל כותל מערבי" ["ירושלים"] בספר השירים של אידלסון, וכן בב"צור משלו אכלנו" בגרסה מפי יוסף דאכאווקער מוילנה, כפי שמובא ב"מוזיקאלישער פנקס" של אברהם משה ברנשטין (וילנה 1927), שיר 49 בעמ' 24 (סרוק באתר בית הספרים הלאומי). לפיכך אפשר שזהו חלק לחן עצמאי ששודך כל פעם להמשך אחר.

עפ"י אליהו הכהן, השיר הוא פרודיה על חזן שהולבשה על הלחן של גולדפאדן.

לשיר תרגום נוסף מאת נתן מארק "כשאגידה לכה דודי".

ביצועים נוספים:

•  דודו זכאי ודורית ראובני
• סינדי פאלי ביידיש (הכיתוב ביוטיוב שגוי)