הַבְּעֵרָה הִתְלַקְּחָה, אַדֲמַת-יָהּ הִזְדַּעְזְעָה בֵּית הוֹרַי לְעוֹלָם לִי אָבַד וַתִּפרֹץ עוֹד יוֹתֵר בִּי הָאֵשׁ הָעַזָּה, אֵשׁ בֵּיתָ"ר הַצְּרוּפָה עֲדֵי-עַד! בֵּין שִׁנֵּי סַכָּנָה נְשָׁאַנוּ חָזוֹן: הַמְּנוֹרָה שֶׁבַּלֵּב לְהַצִּיל – עֲדֵי בָּאתִי הֲלוֹם לַמִּבְצָר הָאַחֲרוֹן לֹא יָחִיד, לֹא פָּלִיט, כִּי מַעְפִּיל! אַךְ בַּלֵּב יַךְ הַכְּאֵב עַל אָחִי הָאֻמְלָל עַל הַגְּבוּל כִּי נָפַל מִכַּדּוּר. נִתְלַכֵּד עוֹד יוֹתֵר, נְצָרֵף גַּל אֶל גַּל וְנִהְיֶה לְנַחְשׁוֹל לֹא-עָצוּר! בֵּין בְּסֵבֶל וָעֹל, בֵּין בְּעֹנִי וָפִיד אֶל הָאוֹר, אֶל הַדְּרוֹר כֹּה נִצְעַד! יֵשׁ תּוֹחֶלֶת נִצְחִית וְשִׁירַת הֶעָתִיד כֹּה תִּפְעַם, כֹּה תִּזְעַם, לֹא תִּשְׁקַט. לֹא מִמָּוֶת נִבְרַח, לֹא מִסֹּהַר עוֹלָם לֹא מִפְּנֵי דַּם אָחִי בַּל-נִקְרָשׁ; גַּם אִם לָנוּ יֶאֱרֹב קֶרֶס-צְלָב רְוֵה דָּם וְכָמוֹהוּ כּוֹכָב מְחֻמָּשׁ. בַּמּוֹלֶדֶת גַּם שָׁם מַאֲסָר לֹא נִסְגַּר עוֹד צִיּוֹן לֹא וִתְּרָה עַל קָרְבָּן, אַךְ לַמֶּרֶד הִכּוֹן כָּל עוֹד מִי שֶׁנּוֹתָר מְחַדֵּשׁ בֵּית מִקְדָּשׁ עַל חֻרְבָּן.הבערה התלקחה אדמת יה הזדעזעה בית הוריי לעולם לי אבד ותפרוץ עוד יותר בי האש העזה אש ביתר הצרופה עדי עד בין שיני סכנה נשאנו חזון המנורה שבלב להציל עדי באתי הלום למבצר האחרון לא יחיד לא פליט כי מעפיל אך בלב יך הכאב על אחי האומלל על הגבול כי נפל מכדור נתלכד עוד יותר נצרף גל אל גל ונהיה לנחשול לא עצור בין בסבל ועול בין בעוני ופיד אל האור אל הדרור כה נצעד יש תוחלת נצחית ושירת העתיד כה תפעם כה תזעם לא תשקט לא ממוות נברח לא מסוהר עולם לא מפני דם אחי בל נקרש גם אם לנו יארוב קרס צלב רווה דם וכמוהו כוכב מחומש במולדת גם שם מאסר לא נסגר עוד ציון לא ויתרה על קרבן אך למרד היכון כל עוד מי שנותר מחדש בית מקדש על חורבן