הַבְּעֵרָה הִתְלַקְּחָה, אַדֲמַת-יָהּ הִזְדַּעְזְעָה
בֵּית הוֹרַי לְעוֹלָם לִי אָבַד
וַתִּפרֹץ עוֹד יוֹתֵר בִּי הָאֵשׁ הָעַזָּה,
אֵשׁ בֵּיתָ"ר הַצְּרוּפָה עֲדֵי-עַד!
בֵּין שִׁנֵּי סַכָּנָה נְשָׁאַנוּ חָזוֹן:
הַמְּנוֹרָה שֶׁבַּלֵּב לְהַצִּיל –
עֲדֵי בָּאתִי הֲלוֹם לַמִּבְצָר הָאַחֲרוֹן
לֹא יָחִיד, לֹא פָּלִיט, כִּי מַעְפִּיל!
אַךְ בַּלֵּב יַךְ הַכְּאֵב עַל אָחִי הָאֻמְלָל
עַל הַגְּבוּל כִּי נָפַל מִכַּדּוּר.
נִתְלַכֵּד עוֹד יוֹתֵר, נְצָרֵף גַּל אֶל גַּל
וְנִהְיֶה לְנַחְשׁוֹל לֹא-עָצוּר!
בֵּין בְּסֵבֶל וָעֹל, בֵּין בְּעֹנִי וָפִיד
אֶל הָאוֹר, אֶל הַדְּרוֹר כֹּה נִצְעַד!
יֵשׁ תּוֹחֶלֶת נִצְחִית וְשִׁירַת הֶעָתִיד
כֹּה תִּפְעַם, כֹּה תִּזְעַם, לֹא תִּשְׁקַט.
לֹא מִמָּוֶת נִבְרַח, לֹא מִסֹּהַר עוֹלָם
לֹא מִפְּנֵי דַּם אָחִי בַּל-נִקְרָשׁ;
גַּם אִם לָנוּ יֶאֱרֹב קֶרֶס-צְלָב רְוֵה דָּם
וְכָמוֹהוּ כּוֹכָב מְחֻמָּשׁ.
בַּמּוֹלֶדֶת גַּם שָׁם מַאֲסָר לֹא נִסְגַּר
עוֹד צִיּוֹן לֹא וִתְּרָה עַל קָרְבָּן,
אַךְ לַמֶּרֶד הִכּוֹן כָּל עוֹד מִי שֶׁנּוֹתָר
מְחַדֵּשׁ בֵּית מִקְדָּשׁ עַל חֻרְבָּן.