גִּיל, יִשְׂרָאֵל, שְׂמַח הָעָם הָעִבְרִי!
הִתְעוֹדֵד וְאַמֵּץ אֶת יָדֶיךָ!
כִּי אֲנַחְנוּ, הַנֹּעַר הַלְּאֻמִּי,
עוֹמְדִים מוּכָנִים לְפָנֶיךָ.
הֶאָח, אַרְצֵנוּ! יַקִּירָתֵנוּ!
אֶרֶץ מוֹלֶדֶת הַמַּכַּבִּים
בְּשִׁיר תְּהִלָּה לָךְ, עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ,
נָקִים מַמְלֶכֶת הַיְּהוּדִים.
אֶצְלֵנוּ פּוֹעֵל, בּוּרְגָנִי וּבֶן-כְּפָר
הִתְלַכְּדוּ לְחָזִית מְאֻחֶדֶת
בַּפַּטִּישׁ וּבָאֵת וּבְכוֹחַ הַזְּרוֹעַ
נָקִים אֶת חָרְבוֹת הַמּוֹלֶדֶת.
הֶאָח אַרְצֵנוּ...
עַל אַף הָאוֹיְבִים הַבָּאִים מִכָּל צַד
מִמִּזְרָח, מַעֲרָב וְצָפוֹן,
כָּבוֹשׁ גַּם נִכְבֹּשׁ אֶת אֶרֶץ הָאָבוֹת
מְדִינָתֵנוּ נָקִים בְּצִיּוֹן.
הֶאָח, אַרְצֵנוּ...
כֵּן, כָּךְ מְדִינָתֵנוּ תָּקוּם בְּצִיּוֹן
לְגַן תֵּהָפֵךְ הַשְּׁמָמָה.
הֲלוֹא כֹּה הֵם דִּבְרֵי תֵּיאוֹדוֹר הַגָּדוֹל:
אִם תִּרְצוּ רַק אֵין זוֹ אַגָּדָה.
הֶאָח, אַרְצֵנוּ...